|
|
עמוד:203
די היה במהפך זה כדי לקעקע את אושיות הסדר הישן בכנסיית ארץ ישראל . התערבותו של הקיסר למען האדרת יוקרתה הדתית של העיר שבה נצלב ישו , שבה קם לתחייה מן המתים ושבה התארגנו לראשונה תלמידיו למען הפץ את תורתו בגויים , נטעה בלב בישופי הקהילה הנוצרית בירושלים יומרות חדשות לבקרים . ככל שהתעצמו שאיפותיהם לכבוש לעצמם מעמד עדיף על זה של קיסריה באירגון הכנסייתי , הלכו וגברו חששותיהם של בישופי קיסריה מפני התנשאות חבריהם הירושלמיים . ניצניו של מתח זה ניכרים היטב כבר בצורה שבה מתאר אוסביוס את תולדות חשיפת אתר הקבר הקדוש ואת הכנסייה שהוקמה בו , בחיבור שהקדיש בערוב ימיו לתולדות חייו של הקיסר קונסטנטינוס " . ( Vita Constantini ) קשה מאוד לדעת אם אוסביוס עצמו ידע את מקומו המדויק של האתר לפני שנחשף על ידי קונסטנטינוס . בחיבורו 'אונומסטיקוך — { Onomasticon ) כעין מדריך לזיהוי האתרים הנזכרים בכתבי הקודש — שנכתב סמוך לשנת , 300 מציין אוסביוס כי אתר הצליבה , הגולגותא , מצוי באיליה , צפונית להר ציון . קשה לראות בדברים כלליים אלו זיהוי טופוגראפי מדויק . את מקום הקבורה עצמו אין הוא מזכיר בחיבורו . מספרי הברית החדשה ניתן היה להסיק כי נמצא לא הרחק מאתר הצליבה , מחוץ לחומות העיר מימי הורדוס ( ולימים בתוך תחום החומה מימי אגריפס , היא המכונה 'החומה השלישית . ( ' בכל מקרה היה מקום הצליבה בתוך תחומיה של איליה קפיטולינה . על פי חיבורו 'חיי קונסטנטינוס "' נחשף הקבר הקדוש מתחת ליסודותיו של מקדש האלה אפרודיטה , במרכזה של העיר איליה . אם אמנם ידוע היה מקומו המדויק של האתר עוד לפני יוזמת קונסטנטינוס , מפליא שקודמיו של אוסביוס ואף אוסביוס עצמו לא הצביעו עליו במפורש . כיצד , אפוא , זוהה המקום ? אוסביוס אינו מתייחס לכך במפורש , ואין זאת אלא שתיקה אחת בשורה ארוכה של שתיקות רבות משמעות . הוא מסתפק בתיאור מציאת האתר תחת מקדש אפרודיטה , בנימה של התרוממות רוח ; לדבריו זכתה מערת הקבורה שנחשפה , בתחייה הדומה לתחיית המושיע עצמו . אולם מערה זו , אשר על פי סיפורי האוונגליונים עצמם נעזבה על ידי ישו כאשר קם לתחייה שלושה ימים לאחר מותו , היתה חייבת מטבע הדברים להיות מערה ריקה . כיצד תוכח , אפוא , אמיתות האתר בעיני המאמין , כנגד המפקפקים והמלעיגים , ללא סימן היכר כלשהו " ? גילוי הצלב שעליו הוקע ישו בקרבת מקום היה , אפוא , בבחינת חשיפתה של עדות מסייעת חיונית לביסוס אמיתותו של האתר , וקשה להניח שתעמולת הקיסר לא נזקקה לאמצעי זה . והנה , דווקא , על חשיפתה של עדות מסייעת זו עובר שוב אוסביוס בשתיקה . עובדה זו הטעתה רבים לחשוב כי תעמולתו הדתית של הקיסר לא התהדרה בגילוי הצלב בימיו , וכי האגדות על תגלית זו מקורן בתקופה מאוחרת יותר . בכך התעלמו מדברי קונסטנטינוס עצמו , במכתבו אל מקאריוס , בישוף 12 לסקירה טובה על תולדות המאבק בין קיסריה וירושלים , כרקע לתקופת השיא שלו , ראה י הוניגמן _, יובנאליס _, עמ' . 216-212 13 לדיון מפורט בפרשה זו , עם מראי מקומות מלאים למקורות , ראה : רובין , כנסיית הקבר . הדברים המובאים להלן הם תמציתו של מאמר זה . וראה גם : , Century , Oxford 1990 , pp . 122-130 , 235-281 to Jerusalem and the Holy Land in the Fourth p . VJ . L . _WiittLeT , HolyPlaces : Christian Attitudes וכן : _דריוורס , הלנה , עמ' , 93-81 המקבלים את עיקר טיעוניו . 4 ראה הערה , 4 לעיל . 5 לתיאור מפורט של תולדות חשיפת האתר והקמת הכנסייה בו ראה : אוסביוס , חיי קונסטנטינוס , 40-25 , 111 ( עמ' " _> . ( 101-94 החשש מפני דברי לגלוג כאלה מוצא את ביטויו המרומז בדרשותיו של קירילוס מירושלים ( עליו ראה להלן ;( ראה : רובץ , כנסיית הקבר , עמ' . 97
|
|