הטיפוגראפיה הנוצרית והיהודית של ירושלים בראשית המאה הד'

עמוד:166

הזיתים , במקום שבו לימד ישו את התלמידים , נבנתה בסיליקה יפה ביותר ( כנסיית האלאונה . ( לא רחוק מכאן הראו לו את מקום ההשתנות ( טרנספיגוראציה , ( ומשם הוא ממשיך מזרחה לבית עניה , לקבר לזרוס . תיאורו של הנוסע מבורדו מעיד על קיומה של טופוגראפית נוצרית ענפה ( ובעקיפין גם טופוגראפית יהודית ) של העיר , אשר ללא ספק היתה זרה לרוב תושביה . כשלושים שנה קודם לכן , סביב ראשית המאה הד , ' לפני עליית הנצרות , מביא אוסביוס ידיעות אחדות על הטופוגראפית המקראית של ירושלים . נקודת המוצא שלו היא פרשנית מדעית — ובכל מקרה היא מוגבלת למקומות הנזכרים במקרא ובברית החדשה . הרשימה דלהלן מביאה אך ורק את המקומות שהיו מוכרים בפועל לו ולבני דורו . אוסביוס גזר על עצמו צמצום , אף על פי שהיתה בידו אפשרות להאריך ולהוסיף מסורות ככל שירצה . מבין המקומות המקראיים בירושלים מוכרים לו ' שדה כובס , ' בפרברי ירושלים מדרום " . את 'חקל דמא' הוא ממקם בטעות מצפון להר ציון ( תרגומו של היירונימוס מתקן בצדק : מדרום להר ציון " . ( בבית חיסדא , שהוא מזכירה בהקשר למפעלות ישו , מכיר אוסביוס את שתי הבריכות , שהיו בעבר מוקפות סטווים . הוא מזהה את המקום עם שער הצאן ( פרויבאטיקה , ( אך איננו מזכיר כלל את המנהג לרפא חולים במקום בזמנו " . את גולגותא מכיר אוסביוס במקום הצליבה , מצפון להר ציון " . ואת גת שמנים — בקרבת הר הזיתים , שם משתדלים המאמינים לקיים תפילות . 137 בפרברי איליה ( מדרום , ( בסמוך לשדה כובס וחקל דמא , מזהה אוסביוס גם את התופת . בערך 'ציון' הוא מציין שם זה , באופן סתמי , כשמו של הר בירושלים , אבל מתיאור גולגותא וחקל דמא אפשר להכין כי 'הר ציון' נודע בירושלים של אז ככינוי לכל הגבעה הררומית מערבית . מדרום לו היתה חקל דמא , בעמק גיא בן הינום של זמננו , ומצפון גולגותא , מעבר מזה של הגיא הצולב . 139 את גיא הינום הוא מציין בסמיכות לירושלים ומזהה אותו בעמק יהושפט . על עמק יהושפט עצמו הוא אומר שהוא מצוי בין ירושלים והר הזיתים . 141 אין הוא מזהה מקום זה במפורש עם נחל קדרון , מקום הסגרת ישו . בתקופה הביזאנטית התרבו מאוד החיבורים הפרשניים ותיאורי עולי הרגל העוסקים בטופוגראפיה של מקומות הקודש בירושלים . בהשוואה לחיבורים אלה נראים התיאורים המוקדמים של אוסביוס והנוסע מבורדו מצומצמים ומאופקים . אבל אין ספק כי ראשיתה של הטופוגראפית הקדושה והמערכת המסועפת של המסורות הנוצריות ( ובמידה מסוימת המסורות היהודיות ) ראשיתן בתפיסת הטופוגראפית הקדושה של בני הקהילות היהודיות והנוצריות ועולי הרגל הראשונים בתקופת איליה קפיטולינה . 133 אוסביוס , אונומסטיקון , עמ' 134 . 2 , 38 , עמ' 135 . 20 , 38 , עמ' 21 , 58 ( ביוונית ביזיתא 136 . ( , עמ' 137 . 19 , 74 , עמ' . 16 , 74 138 , עמ' 139 . 21 , 164 [ 14 , 102 , עמ' 140 . 13 , 162 ; 19 , 74 ; 20 , 38 , עמ' 141 . 8 , 170 , עמ' 142 . 18 , 118 עמ' . 26 174 11 118 , , ; ,

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר