|
|
עמוד:141
ככלל , אפשר להניח כי ישנה חפיפה רבה בין תוואי החומה של תקופת איליה לבין קו החומה התורכית של ימינו . עם זאת , אין לקבל את הדעה כי בכל מקרה מראה קו החומה התורכית על מהלכה של החומה הקדומה ; ידוע לנו , למשל , כי באיזור הפינה הדרומית מזרחית , מדרום להר הבית , נסמכת החומה התורכית על קירות אחד מן הארמונות האומאיים ולא על קו של חומה קדומה " . אף אין לשער כי בפאות הצפונית מערבית והצפונית מזרחית נשמרה הזהות בין קו החומה התורכית לקו חומת איליה . בצד דרום לא התגלו כל שרידים מחומת איליה , אך סביר לשחזרה בקו מקביל לזו של החומה התורכית , כלומר , היא חצתה את הר ציון , בהותירה את עיקרו של הר ציון , וכן את איזור השילוח וגבעת עיר דוד , מחוץ לתחומי העיר . חומת איליה המשיכה לשמש גם בתקופה הביזאנטית , להוציא את צד דרום , שבו הרחיבה הקיסרית אודוקיה , באמצע המאה הה , ' את תחום העיר עד קו 'החומה הראשונה' של ימי הבית השני , וכללה מחדש בתחום העיר את הר ציון , איזור השילוח ועיר דוד . בשלב זה שימשה חומת איליה כקו פנימי בתוך העיר , ואין ספק שהיא נפרצה וחלקים גדולים ממנה פורקו . מצב זה ניכר כפי הנראה בתיאור ירושלים במפת מידבא , מן המחצית השנייה של המאה הר ( להלן , עמ' . ( 351-342 החומה הדרומית המרחיבה שימשה עד המאה הי . ' מעדותו של מוקדסי ( עד ( 985 עולה לדעתי , כי במאה זו נבנתה מחדש החומה הדרומית המצמצמת , בקו של חומת איליה , ועל תוואי זה נבנו חומות העיר בימי הצלבנים , האיובים והתורכים " . בשל מצב דברים זה מותר להשתמש גם במקורות יותר מאוחרים , מן התקופה הביזאנטית והערבית , כדי לברר את מהלכן של חומות איליה . לרוע המזל , מקורות אלה , המעוניינים באתרי הקודש של העיר , עוסקים אך מעט בתיאור מהלך החומות כשלעצמו , ובדרך כלל הם מספקים מידע מצומצם בלבד על שערי העיר ושמותיהם . המקור הקדום ביותר הנוגע לענייננו הוא תיאור ירושלים בידי 'הנוסע מבורדו , ' משנת 333 לסה"נ . 76 המחבר היה עולה רגל נוצרי שביקר בירושלים עוד בטרם נחנכה כנסיית הקבר . הוא איננו , 1976 עמ' . 14 , 12 מאוחר יותר ציין בן דב בקצרה שתי חומות ביזאנטיות זו מעל זו מדרום להר הבית , בקו חומות אודוקיה המקיפות את עיר דוד ממזרח , האחת מימי יוסטיניאנוס והקודמת מן המאה הה : ' בן דב , חפירות הר הבית , עמ' ; 225 לאחר מכן העלה אפשרות ששתי החומות הן מימי קונסטנטינוס _, תיאודוסיוס , אודוקיה או יוסטיניאנוס , כלומר החומה המוקדמת היא מן המאה הד' או הה : ' בן דב , ביצורי ירושלים , עמ' . 56 72 _בן דב , ביצורי ירושלים , עמ' . 87 73 בחפירות השונות נחשפו מתחת לחומה התורכית , או בסמוך לה , שרידי חומה מימי הביניים : wski , 'Bordj Kabrit et environs ( chronique archeo- j . Margo- ; logique )' , rb , 78 ( 1971 ) , pp . 597-598 וכן אביגד , העיר העליונה , עמ' ; 254-250 בן דב , חפירות הר הבית , עמ' . 341-338 העדרם של שרידי חומה בחפירות שנערכו כקו החומה התורכית הדרומית הביא חוקרים שונים למסקנות שונות בדבר מצבן של חומות ירושלים . _בן דכ , ביצורי ירושלים , עמ' , 56-54 מניח שלא היו לאיליה קפיטולינה חומות כלל , ועל כן הוקפה העיר כולה בחומה , לדעתו , בתקופה הביזאנטית , וביתר דיוק בימי אודוקיה , באמצע המאה הה . ' גבע , ירושלים , עמ' , 680 מצייר את מפת איליה ללא חומה בצדה הדרומי כלל . בר , גבולה הדרומי של איליה , מצייר את קו החומה במרכז העיר העתיקה של היום . בהסתמך על הידיעות הספרותיות , התומכות בהנחה כי אכן היתה חומה בדרום העיר , ועל העובדה שלא נמצאו שרידים ארכיאולוגיים מימי איליה גם בקו הדרומי של חומת אודוקיה , אני מעדיף לשחזר את הקו המשוער של תוואי חומת איליה הדרומית בקרבה לחומה התורכית , מצפון או מדרום לה . יי ראה הדיון להלן , צפריר , עמ' " . 295-285 צפריר , שערי ירושלים . ' הנוסע מבורדו , 597-589 ( עמ' . ( 18-14
|
|