|
|
עמוד:101
הכנסיות האפוסטוליות , ' רומא . דומה שביסוד התביעה עמדה השקפה תיאו פוליטית חדשה על מהותה של הכנסייה כגוף כלל עולמי . שכן , עד לאותה עת נחשבה הקהילה הנוצרית באשר היא במיקרוקוסמוס של גופו של ישו ! לבישוף העומד בראשה היה מעמד על והאחדות בין הקהילות השונות נשענה על יסודות של שיתוף ואחווה . למן אותה עת הוחל בהעברת הדימוי של ראש ואיברים למסגרת העל קהילתית " . ניסיונו של ויקטור מרומא היה כנראה ניסיון ראשון להגשים דימוי זה באורח מעשי . על כפות המאזניים ניצבו , על כן , לא רק עולה של רומא , אלא גם ערכה הסגולי של 'המסורת האפוסטולית , ' השונה לעתים באותן כנסיות , ובתוכן זו של ירושלים , שנדרשו לקבל את מרותה של כל הכנסייה האפוסטולית מיסודו של פטרוס . משמעותה מרחיקת הלכת של קבלת עול זו והתכתיבים שעלולים היו להתוסף לה בעתיד היו זהים י אובדן ערכה של 'המורשת האפוסטולית' המקומית וה'עצמאות' הרוחנית שבאה עמה . אירניאוס , בישוף ליון , שנולד באסיה הקטנה , עמד על השלכות אלו s ועם שהודה , בהתייחסו לפרשה זו במקום אחר , בבכורתה של רומא , עמד בתוקף על עצמאותן ותקפותן של מסורות אפוסטוליות מקומיות , דוגמת זו של 'בני הארבעה עשר "" . ' דומה שלאור זאת עלול היה הניסיון , אם גם הבלתי מכוון , של כנסיית הגויים הירושלמית להתכחש לעברה לעלות לה בערעור דימויה האפוסטולי ההיסטורי . ביצור מעמדה של כנסיית ירושלים בסוף המאה הב' קשור רובו ככולו ברמותו ובפועלו של נרקיסוס , בישוף העיר למן אמצע שנות השמונים בקירוב . 184 הכנסייה , כקהילה , כיחידה עצמאית , נתפסה כמהות נפרדת ולא כאיבר בגוף האויקומנה הנוצרי ; על כך ראה : תומי , הכס האפוסטולי , עמ' . 93 אין זאת אומרת שהקהילות התנהלו כיחידות עצמאיות , ללא תלות כלשהי , אפילו רוחנית , בקהילות אחרות ; אך היה ניסיון לקיים אוטונומיה מוחלטת כמעמדם של הבישופים המקומיים , אשר זיקת קהילותיהם נתפסה לא אחת כהשתקפות יחסי האל לבנו . וראה בקצרה : CenterforHermeneutieal Studies , Berkeley 1980 , ( eds . ) , The 35 th Colloquium in Feb . 1979 of the in Ancient Society ' , EC . Hobbs & W . Wuellner H . Chadwick , 'The Role of the Christian Bishop . pp . 1-3 הביטוי הבולט למעמד 'העל' של הבישוף המקומי מצוי היה בדרך התמנותו , ועל כך ראה : צ'דויק , שם . 185 ביטויים מעין אלר 1 בהקשרים שונים מעט , על היחס שבין הפרט לציבור כיחס שכין גוף לאיברים , ניתן למצוא גם במסורות חז"ל . ראה , למשל : מכילתא דר' ישמעאל , מסכתא דבחודש יתרו , ב ( מהדורת הורוביץ רבין , עמ' 209 ושם ציין מקבילות . ( 186 הביטוי העיקרי להשקפתו של אירניאוס הוצע בחיבורו ' נגד המינים 2 , 3 , 111 , ' ( מהדורת הרווי , כ , עמ' . ( 10 ברם , קולמוסים רבים נשתברו בפירוש דבריו . ראה 3 . 2 : Ecclesia Romana and Omnis Ecclesia , and L . Abramowski , 'lrenaeus , Adversus Haer . 111 . : . Scholarship ' , Sec . Cent ., 4 ( 1984 ) , pp . 238-240 101-103 ; M . Donovan , 'lrenaeus in Recent ibid . 3 , 3 : Ancletus of Rome ' , JTS , 28 ( 1977 ) , pp . ברמיזה נוספת , המכוונת אולי לעניין הוויכוח על תאריך הפסחא , קובע אירניאוס במקום אחר שם , 1 , 53 , 1 v ( עמ' : ( 261 'כי כל מי שגורם למחלוקת מכל סיבה שהיא בכנסייה פוגע באחדות הגוף של ישו . ' אירניאוס , שתבע אחדות והסכמה בכנסייה , היה נכון בכל זאת למידה של עצמאות _בשימור ן של מסורות אפוסטוליות שונות ולראותן כתקפות ולנהוג על פיהן ; ראה : שם , שם , 2 ( עמ' . ( 263-262 קביעת זמן התמנותו של נרקיסוס לבישוף כנסיית ירושלים טעונה עיון החורג מענייננו כאן , שכן קיימות סתירות בין ציוניו הכרונולוגיים של אוסביוס ורשימותיו בהיסטוריה הכנסייתית 22 1 12 v , , 11-8 _, vi ; , ; , לבין הרשימות הסינכרוניות בכרוניקון שלו , בגירסה הלטינית של _היירונימוס ( עמ' , ( 209-208 ובין אלו לבין הרשימה שהביא אפיפאניוס , פנאריון _, 20 , lxvi ( מהדורת _הול דומר , [ 3 ] עמ' . ( 46 עם זאת ניתן להסיק , לפחות לפי אוסביוס , כי נרקיסוס החל את פעולתו באמצע שנות השמונים של המאה הב , ' ושלא כטענת לולור ואולטון ( לעיל , הערה , 11 , ( 33 עמ' : 167 'זמן ניכר לפני שנות השבעים , ' וכעת גם גראנט , אוסביוס , עמ' , 51 שנרקיסוס החל לפעול בשנת . 170
|
|