|
|
עמוד:73
לבני רכב , שכן אפשר שתיאורים שונים רובדו זה על גבי זה לשם יצירת דימוי מקיף ככל האפשר . אולם , עיקר זיקתו של יעקב למסורת על בני רכב שבמקרא , ואף יותר מכן , לזו שהותוותה במקורות הבתר מקראיים , נעוצה בדימוי המשותף לשניהם כמי שביקשו לעמוד בפרץ ( בפרישותם , בהקדמת אבלם ) באמצעות תפילתם למען המקדש ( וירושלים , ( כפי שעשו כן גם דמויות מפורסמות מקרב הפרושים . 47 מעתה , הכינוי הסתום והמשובש שבפי הגסיפוס ליעקב , ( _wfiUaq ) אשר הוצעו לו ביאורים רבים , 48 עשוי בכל זאת , על פי תוכנו והקשרו הטקסטואלי , לקבוע את דימויו של יעקב כ'מגן העם' ( ככוהן הגדול " . ( דרך הוצאתו להורג של יעקב בתיאורו של הגסיפוס , שלא ציין את קיומו של הליך משפטי כלשהו קודם להתפרצות העם , ומעשה הכאת ראשו של יעקב בכלי עבודתו של הכובס , אוצרים בתוכם מהלכות סקילה על פי הידוע לנו מן המשנה . 50 אך יתרה מזאת : הם גם מרמזים , מחד גיסא , לאכיפתה של ההלכה הקדומה , שעל פיה נהרג מסית ומדיח בידי קנאים , שלא על פי בית דין » r ומאידך גיסא , בשמן 'מפני שהוא מטמא את הגוף' יוחס בידי יוסף בן מתתיהו , מלחמת , ב , , 123 לאיסיים . הם לא הסתפרו : מכילתא דרשב"י , שם : 'אבינו ציווה עלינו ... ואמר לנו אל תסוכו ואל תספרו ; ' ספרי במדבר , שם . 'תרעתים על שם שלא היו מגלחים _-, ' והיו ערומים : סיפור זוסימוס , , vn שם ( עמ' ; 101 מהדורת צ'רלסוורת , עמ' . ( 51 זהו , כמדומה , הפרט היחיד השונה באורח מהותי מתיאורם של בני רכב , אך יש בו דמיון לעדויות על האיסיים , שלבשו בגדים לבנים : יוסף בן מתתיהו , שם , . 137 אמנם צוין שלבשו בגדי לבן , ביטוי לפרישות וסגפנות , בהקבלה למלאכים . על יעקב סופר שעטה בגדי בד משובחים . י מכילתא דרשב"י , שם ; סיפור זוסימוס , , vin שם ( עמ' ; 102 מהדורת צ'רלסוורת , עמ' . ( 58 המפורסם בחכמי דור החורבן שנהגו כך היה ר' צדוק , שהתענה ארבעים שנה קודם לחורבן ( בבלי , גטין נו ע"ב ומקבילות ;( ראה עליו : ב"ז באכר _, אגדות התנאים , א / א ( תרגם א"ז רבינוביץ , ( יפו תר"ץ , עמ' 48 . 36-34 ראה סיכום הדעות אצל פרצ'ר , יעקב אחי האדון , עמ' , 117-116 המעדיף את הצעת טורי ורבים אחרים שבאו בעקבותיו , כי לפנינו שיבוש של השם 'עובדיה , ' בצירוף האנלוגיה על עובדיה שהגן על הנביאים ( מלכים א , יח , ( או האנלוגיה לעבד ה' ( בנבואותיו של נביא הנחמה . ( 49 ראה : ש' ליברמן , יוונית ויוונות בארץ ישראל , ירושלים תשכ"ג , עמ' , 50-49 על מושג הפרוסטאטיה = _npooTOTEia ) פטרונות ) בהקשר לכוהן הגדול , שהוא 'מגן העם , ' הממצע בין העם לבין אלוהיו ( כבעבודת יום הכיפורים , ( וכפי שהבין את הדבר כעל האיגרת אל העברים ה א . ראה עוד בהרחבה ליד הערה , 82 להלן . דימוי זה כ'מגן העם' הוצע גם , אמנם ללא בסיס פילולוגי מוצק , על ידי _nbnipD . 1961 , pp . 227-232 Cross ( ed . ) , Studia Patristka , vol . 3 , 1 , Berlin 'Hegesippus' Sources and His Reliability ' , F . L . B . Gustafsson , עלינו מסקנת גוסטפסון כי הגסיפוס ומקורו היהודי נוצרי , אף שאינם יכולים לשמש כמקור היסטורי לתולדותיו של יעקב בשל אופ _^ ם האגדי המובהק , עשויים לשמשנו בכל זאת בהבנת תמונת עולמה הרוחני האידיאולוגי של כנסיית ירושלים באותה שעה . ועוד על חשיבות שורשיו הכוהנ"ם של יעקב בעיניה של הכנסייה הקדומה ראה להלן , סוף הערה . 115 50 קצרה היריעה כאן מלדון בדקדוק בשלל פרטי המסורת ולהשוותה למקבילותיה בספרות היהודית הנוצרית . הקבלה מעין זו עשה פרצ'ר _, יעקב אחי האדון , עמ' , 255-239 אף כי דרכו שם וחלק ממסקנותיו טעונים עיון מחודש . כאן נצביע דווקא על מקורותיה היהודיים של המסורת ההגספיאנית . לדינו של הנסקל ראה : משנה , סנהדרין ו ד ; והשווה : תוספתא , שם ט ו ( מהדורת צוקרמאנדל , עמ' ( 429 וראה מה שהערנו לעיל , הערה . 28 לעניינו של הכובס או לכלי עבודתו ( כמסורת שאצל היירונימוס ) ראה _עיר שי , הפולמוס , עמ' ין תוספתא , סנהדרין יא א ( מהדורת צוקרמאנדל , עמ' : ( 431 'ושאר חייבי מיתות בית דין [ מלבד המסית ] אין מחייבין אותן אלא על פי עדים והתראה ועד שיודיעוהו שחייב מיתה בבית דין' וכר . ' השווה : בבלי , שם ח ע"ב ופ ע"ב ; פילון , על החוקים המיוחדים , . 94 , 111 ; 57-51 , 1 ולכל העניין עיין : אלון , לתולדות היהודים , עמ' . 106-98
|
|