|
|
עמוד:54
' עירות המוקפות חומה מקודשות ממנחי ( שם , ז ... ( 'לפנים מן החומה ( כלומר : של ירושלים ) מקודש מהם' ( שם , ח . ( מכאן ואילך מונה המשנה את הדרגות העולות של קדושה בתוך העיר ירושלים , כאשר כל שלב מצטיין באיסורי כניסה או במעשה שבקדושה שניתן לבצע רק ממנו והלאה י לפנים מן החומה אוכלים קדשים קלים ומעשר בהמה ; אל תוך הר הבית אין נכנסים זבים וזבות , נידות ויולדות ; לפנים מן החיל אין נכנסים גויים וטמאי מת ; לעזרת נשים לא נכנס טבול יום ; לעזרת ישראל לא נכנס מחוסר כיפורים 1 לעזרת כוהנים לא נכנסים ישראלים אלא כדי לבצע תפקידים מסוימים , כגון שחיטה או סמיכה על הקרבן ; בין האולם למזבח לא נכנסים כוהנים בעלי מומים או פרועי ראש ; להיכל לא נכנס אלא כוהן רחוץ ידיים ורגליים ; ולקודש הקדשים נכנס רק הכוהן הגדול ביום הכיפורים , ובשעת העבודה בלבד . מסורת תנאית אחרת מדברת על שלוש דרגות של קדושה בירושלים , הזהות למחנות ישראל במסעיהם במדבר -.וכשם שהיו במדבר שלש מחנות , מחנה שכינה , מחנה לויה _, מחנה ישראל , כך היו בירושלם : מפתח ירושלם ועד פתח הר הבית מחנה ישראל , מפתח הר הבית ועד שערי ניקנור מחנה לויה , משערי נקנור ולפנים מחנה שכינה ( תוספתא , כלים , בבא קמא א יב ; בבלי , זבחים קטז ע"ב . ( כמובן , קדושת המחנות במדבר נבדלה מזו המקבילה בירושלים , בכך שהראשונה היתה ניידת ולא נקשרה לשום אתר בקביעות , ואילו האחרונה נקשרה עולמית עם ירושלים . חז"ל התחבטו לא מעט בתהליך יצירתה של קדושה נייחת , והנטייה הכללית היתה לראות גם במקרה זה תהליך היסטורי ובו שלבים מוגדרים : קדושת המחנות המגיעה גם עד _שיל ה , קדושת ירושלים עם בניין המקדש בימי שלמה , וקדושת ירושלים מימי בית שני ואילך . אף שהעיר שילה שימשה מרכז פולחני נייח , קבעו החכמים : 'קדושת שילה יש אחריה התר , וקדושת ירושלם אין אחריה התר' ( מגילה א יא , ( כלומר : ריכוזיותה הפולחנית של שילה בטלה עם חורבנה ושוב הותר להקריב בבמות , ואילו מעמדה של ירושלים כמרכז לעבודת ה' הוא נצחי , ועל כן לא הותרו הבמות גם משחרבה העיר ( השווה גם משנה , זבחים יד ר-ח . ( שאלת קדושתה של ירושלים ואופיה , גם ללא זיקה מתמדת לבית מקדש ועבודת ה' המתקיימת בו , נידונה בהרחבה בספרות חז"ל . אחת העדויות הקדומות ביותר להתחבטות זו מצויה במשנה , עדויות ח ו . אמר רבי יהושע : שמעתי שמקריבין אף על פי שאין בית , ואוכלים קדשי קדשים אף על פי שאין קלעים ) , ואוכלים ) קדשים קלים ומעשר שני אף על פי שאין חומה ; שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא . קדושה ראשונה הנזכרת כאן מכוונת לימי הבית הראשון ומעשה ההקדשה של שלמה ( מלכים א , ח ; וכן שם ט ג . ( דברי רבי יהושע מבטאים גישה הרואה בקדושת ירושלים מימי שלמה מציאות של קבע , שאינה פוקעת אפילו אם חרב בית המקדש עצמו . קשה לדעת עד כמה ניתן לנתק תפיסה זו מן ההקשר ההיסטורי שבו פעל רבי יהושע ; ושמא יש לראות בדבריו ניסיון לשמור על רציפות הזיקה
|
|