|
|
עמוד:29
העלייה לרגל לירושלים לאחר מלחמת בר כוכבא אברת הכנסייה וסופריה , אם הזכירו את האיסור על ישיבת יהודים בירושלים ואם לאו , מסרו בחיבוריהם שהיהודים הורשו לבקר בירושלים רק פעם אחת בשנה , כפי הנראה , בתשעה באב . במקורות התלמודיים הרבים המדברים על העלייה לרגל לירושלים 'כל שעה "' או מוסרים עובדות של ממש על עלייה לרגל של יחידים וקבוצות , אין כל זכר לתשעה באב . תשעה באב היה אל נכון אחד מן הימים שמשכו מספר רב של עולי רגל , שביקשו לבכות על המקדש החרב ; ואילו הספרות הנוצרית , שביקשה להדגיש את שפלותם של היהודים , הפריזה בחומרת האיסור שהוטל על היהודים להתגורר ולבקר בירושלים , תוך הדגשת נוכחות בעיר ביום שנקבע לזכר החורבן . ידיעות על העלייה לרגל לאחר מרד בר כוכבא מגיעות אלינו כבר מימיהם של חכמי אושא , בדור הראשון לאחר המרד . יש מהן שאופיין אגדי , אך אחרות הן ידיעות מדויקות , המשקפות מציאות הלכתית ברורה , או שאלות שבאו לפני חכמים . בתוספתא נדרים ה א שנינו : מעשה באחד שהדיר את אשתו שלא לעלות לירושלם ובאת והתירה _" על נדרו , ושאל את ר' יוסה . אמר לו : אילו הייתה יודע שמבטלת דבריך שלא בפניך מדירה הייתה ? אמר לו : לאו . והתירו ר' יוסה . המעשה עולה בבהירות מן המסורת : האשה ביקשה לעלות לרגל לירושלים ; בעלה התנגד ונדר הנאה מאשתו , כלומר , קיבל עליו בנדר לנתק כל מגע ביניהם , אם אמנם תעלה . אולם האשה לא התחשבה בנדר ועלתה . בעלה ביקש להתיר לו את הנדר , ורבי יוסה , הוא רבי יוסי בן חלפתא בן דור אושא , חיפש מוצא להיענות לבקשה . 93 על רבי יוסי עצמו שעלה לירושלים אנו שומעים מסיפורו בברייתא בבבלי , ברכות ג ע"א : תניא , אמר רבי יוסי.- פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלם להתפלל . בא אליהו , זכור לטוב , ושמר לי על הפתח עד שסיימתי תפילתי ... אמר לי : בני , מה קול שמעת בחורבה זו ? ואמרתי לו : שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת [ אוי לי 94 [ שהחרבתי את ביתי , ושרפתי את היכלי , והגליתים לבין האומות . ושוב מספר רבי יוסי על ביקורו בירושלים בירושלמי , שקלים ה ב , מט ע"א : 90 הראשון המזכיר מנהג זה הוא הנוסע מבורדו , עמ' . 12 וראה עוד היירונימוס , כפירושו לצפניה א טו _, עמודה ; 1353 וכן דברי גרגוריוס איש נזיאנזוס : " 668-669 pg , 35 , cols . ראה להלן והערה . 124 92 כך על פי כ"י וינה ; הלשון 'והתירה' הוא כעין ' ויתרה' ופירושו . עברה על נדרו , כפי שמצינו במשנה , סנהדרין יא ה : 'והמוותר על דברי נביא , ' שפירושו : והעובר על דברי נביא . ראה ליברמן בפירושו : תוספתא כפשוטה , חלק ז , סדר נשים , נויארק תשכ"ז , עמ ' , 466 והוספה שם , עמ ' . 588 " בבבלי , נדרים כג ע"א מובא מעשה זה תוך השמטת השם 'ירושלים , ' אך השם 'ירושלים' נמצא בכל נוסחאות התוספתא , לרבות קטע גניזה . כבמקרים רבים , במסורת הבבלית נשמטו פרטים היסטוריים ונשאר העניין ההלכתי בלבד . 4 כך בכ"י מינכן ועוד . לפנינו : 'אוי לבנים שבעוונותיהם , ' שונה מפני הכבוד .
|
|