|
|
עמוד:21
לא בקיום המקדש , כגון העלאת פירות 'כרס רבעי' ואכילתם בירושלים או העלאת מעשר שני , אף הן לא נהגו להלכה או למעשה לאחר חורבן הבית . חכם אחד בן דור החורבן מורה -.רבי ישמעאל אומר : יכול יהא אדם מעלה מעשר שני לירושלים בזמן הזה ואוכלו ' . . . ואכלת לפני ה' אלהיך במקום אשר יבחר' ( דברים יד כג ) — מקיש אכילת בכור למעשר שני . מה בכור אין נאכל אלא בפני הבית , אף מעשר שני לא יהא נאכל אלא בפני הבית " . מעשים רבים בספרות התנאים והאמוראים , לאורך כל הדורות , מאשרים שתפיסה זו נהגה הלכה למעשה . יהודים הפרישו מעשר שני , פדו אותו ושמרו את הכסף , אך לא עלו לירושלים לאכול בה מעשר שני " . העלייה לרגל לירושלים לאחר החורבן לא מילאה תפקיד מוחשי של קיום מצווה , חובת העלאת נדרים או דרך מדרכי הכפרה , ולא היתה אלא ביטוי לגעגועים למקדש שחרב , גילוי חיבה ואהבה לירושלים וביטוי לאמונה ותקווה בגאולת ישראל וירושלים . נעלה שלוש מסורות : אחת מן הימים הסמוכים לחורבן , אחת מימי דור אושא שלתוכה נשתרבבו מסורות מאוחרות יותר , ואחת מהתקופה הביזאנטית . במסורת מימי יבנה , הנזכרת כמה פעמים בספרותנו אנו קוראים " : רבן גמליאל ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה . . . שוב פעם אחת היו עולים לירושלים . הגיעו לצופים קרעו בגדיהם . הגיעו להר הבית וראו שועל יוצא מבית קרש הקרשים . התחילו הם בוכים ורבי עקיבה מצחק . אמרו לו ו עקיבה לעולם אתה מתמיה שאנו בוכים ואתה מצחק . אמר להם : ואתם למה בכיתם י אמרו לו . לא נבכה על מקום שכתוב בו . 'והזר הקרב יומת' ( במדבר א נא ) — הרי שועל יוצא מתוכו , עלינו נתקיים : 'על זה היה דוה לבנו על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו' ( איכה ה יז-יח . ( אמר להם : אף אני לכך צחקתי . הרי הוא אומר : 'ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהר ( ישעיהו ח ב ) — וכי מה ענין אוריה אצל זכריה ? מה אמר אוריה : 'ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער' ( ירמיה כו יח . ( מה אמר זכריה : 'כה אמר ה' צבאות עוד ישבו זקנים וזקנות וגו' ורחבות העיר וגו' ' ( זכריה ח ד ) — אמר המקום : הרי לי שני עדים האלו אם קיימים דברי אוריה , קיימים דברי זכריה ; ואם בטלו דברי אוריה , בטלים דברי זכריה . שמחתי שנתקיימו דברי אוריה , לסוף שדברי זכריה עתידים לבוא . בלשון הזה אמרו לו : עקיבה נחמתנו . שני המקורות הבאים חורגים מן המסגרת הכרונולוגית הצרה של התקופה למן חורבן הבית ועד מרד בר כוכבא , אולם הם מעלים תמונה התואמת מן הסתם את המציאות של עלייה לרגל לירושלים לאחר החורבן בכלל " : ' אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כי אעבר בסך אדרם ער בית אלהים בקול רנה ותורה' ( תהלים מב ה ) — " ספרי , דברים , ראה קו ; 167- 166 תוספתא , סנהדרי ן ג ו,- מכות יט א ; תמורה כא א . . 381-378 _'nv , ( 27 : ran , b _^ b ) ? _'xidd . _?/ 7 _jt 7 M " ספרי דברים מג ; 95 בבלי , מכות כד ע"א _-,איכה רבה ה ( מהדורת באבער , פ ע"א " . ( איכה רבה א ( מהדורת באבער , מ ע"ב . (
|
|