|
|
עמוד:12
לראות בכמה היא קרובה אל הטיפוס האידיאלי או רחוקה ממנו . משמע , הטיפוס האידיאלי אינו מציאות היסטורית ממשית , אלא כלי אנאליטי הנשען על המציאות . הטקסים שאנו מציגים בספר זה אינם שיקוף של מציאות היסטורית , אלא הרכבה מופשטת מיסודות הלקוחים מתוך המציאות . לכן , המודל אינו מייצג תקופה היסטורית מוגדרת בספרות חז"ל , אלא בנוי על הנתונים העולים מתוך כל ספרות חכמים . בו זמנית , במידה שהידע ההיסטורי מאפשר , אנו מצביעים על התקופה שממנה ואילך ידוע לנו על מציאותו של מרכיב מסוים שנכנס למודל . מטרה שנייה היא לבדוק מה אפשר ללמוד על הקשר שבין המיבנה החברתי לבין שינויים בטקסי הלידה , המילה ופדיוךהבן . מובן שאין לצפות לשינויים מפליגים במצוות אלה , גם אם חלו בחברה שינויים מיבניים , בגלל היותן מצוות מן התורה . אבל אנו יכולים להצביע על קשרים מסוימים בין הטקסים הקשורים במצוות האלה לבין המיבנה החברתי . באותם מקרים מסוימים , שבהם מתחולל שינוי במנהג , אפשר להצביע על השתנות מקבילה במיבנה החברתי . למשל : הכנסת הזריעה לתהליך המילה , כתוצאה משינוי חברתי , או השינויים שחלו בגובה הסכום של פדיוךהבן , כתוצאה של שינויים כלכליים . מיבנה הטקסים והשתלשלותם נידונים בספר זה . העבודה על הספר התחילה Oxford Centre for Postgraduate Hebrews Studies ביארנטון . תודתי נתונה למרכז זה ולנשיאו אז , דוד פטרסון . סיומו של הספר 3 , Centre Nationale de la Recherch Scientifique בקבוצת המחקר בסוציולוגיה של הדת בפריז . תודתי נתונה למרכז זה ולחוקריו . במיוחד נתונה תודתי למנהלת הקבוצה , פרנסואז לוטמן , ולחבר הקבוצה , שמואל טריגנו . יעמדו על הברכה הוצאת הקיבוץ המאוחד , מנהלה , עוזי שביט , ועורך הסידרה , מאיר איילי , שלא חסכו במאמצים להוציא לאור את הספר במהירות . שלמי תודה לורדה בכור , המביאה לדפוס , שמקפידה על קוצו של יוד . ואחרון אחרון , תודה לקרן שניצר למחקרים בנושאי המשק והחברה בישראל , שתמכה בהוצאה לאור של הספר . ניסן רובין אוניברסיטת בר אילן תשנ"ה
|
|