|
|
עמוד:12
פשוט , העדפה . יישומו של המודל נבחן הן בהקשר האמריקאי והן בהקשר הישראלי , בשני עניינים : קבלה ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה וקבלה לעבודה . המודל נבחר משום שהיה היותר נפוץ ושנוי במחלוקת בארצות הברית ( בשנות ה 70 וה , ( 80 וגם משום שהוא נוגע לדילמה מוסרית שפתרונה מצריך דיון מעמיק , וגם בישראל מסתמנת מגמה של הכרה בחשיבותו ושאיפה למתן פתרון קונקרטי . המושג "יחס מעדיף" שבו אני משתמש , הוא מקיף ביותר , ולפיו מוצדק להעדיף בתעסוקה אפריקאים אמריקאים , או נשים על פני גברים לבנים , גם כאשר הישגיהם המקצועיים המדידים נמוכים משל מתחריהם , ובתנאי שהם עומדים בדרישות המינימום למילוי התפקיד . דוגמה לתפיסה זו היא מקרה שנדון בבית המשפט העליון של ארצות הברית , כאשר אישה הועדפה בקבלת משרה למרות שהשיגה ציון משוקלל נמוך מזה של הגבר שהתחרה מולה . בית המשפט אישר את העדפתה , ובכך הביע הסכמה לפירוש הרחב של יחס מעדיף . התפיסה הצרה של "יחס מעדיף" מתירה העדפה של אפריקאים אמריקאים ושל נשים כאשד ציוני ההערכה שלהם משתווים בלבד לאלה של המתחרים , לא נמוכים מהם . על פי התפיסה הצרה , העדפת האישה במקרה הנדון לא הייתה מוצדקת , באשר המתחרה שלה השיג ציונים מדידים גבוהים יותר . בישראל , אגב , אומצה דווקא התפיסה הצרה של העדפה מתקנת , אך גם בכך ניתן לראות הישג גדול , לנוכח הנסיבות החברתיות והפוליטיות הנוכחיות בישראל . בהמשך אטען - בהתאם לתפיסה הרחבה - שמוצדק להעדיף בקבלה לאוניברסיטאות תלמידים מקבוצות מיעוט ( אך לא נשים - אלא אם יש תחומים שבהם הן סובלות מנחיתות בולטת בייצוג , ( גם אם השיגו בבחינות הקבלה ציונים נמוכים ממתחריהם . העדפה זו אינה מוצדקת על פי התפיסה הצרה , אך בלעדיה לא ניתן ליישם כלל תוכניות של העדפה מתקנת בקבלה ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה . הצדקת העמדה הרחבה נעשית כאן בשני מסלולים מקבילים : ( א ) באמצעות השגות על המדדים המעידים על "כישורים , " ובעיקר באמצעות הטענה , שההישגים המקצועיים הניתנים למדידה אינם אמת מידה חד משמעית להערכת הכישורים הנדרשים לביצוע תפקיד מסוים ) . ב ) באמצעות הטענה , שגם כאשר יש הסכמה לגבי השאלה מה נחשב לכישורים , עמדת הפתיחה הנחותה של הקבוצות המקופחות עדיין פוגעת בסיכוייהם להשתוות בהישגים המדידים להישגי
|
|