|
|
עמוד:11
כבר בעיצומו . הדיון התיאורטי היה כרוך בשילוב של דיסציפלינות רבות , כגון פילוסופיה , משפטים , סוציולוגיה , כלכלה , היסטוריה ועוד . הדיון הנוכחי נערך בתחום הכללי של פילוסופיה מדינית ותורת המוסר , שעליו אמר אריסטו : "לא הידיעה היא תכלית המדע הזה אלא המעשה ' . " אמנם זהו דיון תיאורטי בעיקרו , אך משתמעת ממנו גם תכלית מעשית , על אף שהשאיפה אל הטוב ביותר , בתחום המעשה , היא לפעמים האויב הגדול של הטוב האפשרי . השאיפה למצב שבו לא ייפגע איש כתוצאה מהניסיון לפתור בעיה חברתית קשה עלולה להביא לקיפאון , ואף להחמיר את הבעיה הקיימת . ההצדקה שאני מציע כאן להעדפה מתקנת נובעת מהכרה בעובדה מצערת זו ( שמקורה הוא לא רק מציאות של מחסור , ( ומקבלה של "דוקטרינת התוצאה הכפולה , " לפיה כל פעולה חיובית מניבה גם תוצאות שליליות בלתי רצויות . לנוכח מגבלות אלו עדיפה החלופה הטובה ביותר מבין החלופות האפשריות . הדיון בהעדפה מתקנת בארצות הברית מונע על ידי הכרה במציאות העגומה , שבה קבוצות מסוימות ממוקמות בשולי החברה באורח בולט ומתמשך . נחיתותם של אנשי קבוצות אלה מתבטאת בתחומים שונים ו מצבם הכלכלי , נגישותם לעמדות יוקרתיות ולעמדות כוח בחברה , וכן הדימוי שלהם בעיני עצמם ובעיני קבוצות אחרות . בעבר הייתה מציאות זו מעוגנת בחקיקה , אך זו בטלה לפני זמן רב . אולם גם לאחר שהובטח לאותן קבוצות שוויון מלא במסגרת החוק , תוצאותיו של חוסר השוויון הקודם יצרו סיטואציה שהגבילה את היכולת המעשית של אנשי קבוצות השוליים להיות שותפים מלאים ושווים בחברה . הדיון מתמקד בתחום מוגדר של ההעדפה המתקנת - יישומה בקרב שני מגזרים . ( א ) אפריקאים אמריקאים , המהווים קבוצת מיעוט מקופחת מבחינת מצבם החברתי , אך גם מבחינת מצבם הכלכלי , ההשכלתי , התעסוקתי ( מצבם בשנות ה 70 היה דומה מאוד למצבה של האוכלוסייה הערבית בישראל ) ;( ב ) נשים , המהוות קבוצת רוב שהיא מקופחת בעיקר בתחומי התעסוקה , השכר והייצוג בעמדות מפתח בכלכלה ובפוליטיקה ) . מצבן באותה תקופה היה דומה מאוד למצב הנשים בארץ בתחילת המאה ה . ( 20 בחרתי לעסוק במודל מסוים של תוכניות להעדפה מתקנת , הכרוך ב"יחס מעדיף" , ( Preferential Treatment ) שלעתים ייקרא כאן , . 1 אריסטו , ( 1985 ) עמ' . 17
|
|