|
|
עמוד:10
לישראל בתחילת המאה ה . 21 ראשית , כמו הקשרים אחרים , החברה הישראלית מתיימרת לאמץ את ערכי החברה האמריקאית ( אם כי לא תמיד בהצלחה רבה , ( כך שהמחויבות - לפחות הפורמלית - לערכי השוויון והאינדיווידואליזם מתאימה גם לישראל בזמן הזה . הקשר חשוב נוסף המחבר בין הדיון האמריקאי למציאות הישראלית הוא ניסיון העבר , לפיו חידושים רבים ונטיות חברתיות ( ואף אופנתיות ) שמתחילים בארצות הברית מגיעים לישראל באיחור קל . לפיכך אפשר לראות בהתרחשויות בארצות הברית מעין תחזית לגבי אלה שבישראל . עם זאת , הדבקות בערכי השוויון והליברליזם הייתה גם המניע העיקרי להתנגדות העזה שהתעוררה בארצות הברית כלפי ההעדפה המתקנת - שכן יש בה התייחסות לא שוויונית לפרטים מסוימים . התייחסות כזו גורמת להללו לאבד , לפחות לכאורה , חלק מזכויות הפרט שלהם , ובמידה מסוימת את מעמדם כאינדיווידואלים . מאידך גיסא , שני ערכים אלה היו גם המקור לשאיפה לצדק חברתי ולצמצום אי השוויון . החברה האמריקאית , כמו הישראלית , שואפת , על פי רוח החוקה , לשוויון זכויות וחירויות של כל בני האדם , ולמצב שבו השתייכותם הגזעית או המגדרית לא תשפיע כלל על מעמדם החברתי . מבחינה זו , החברה האמריקאית היא אולי הקרובה ביותר למודל המבטיח שוויון זכויות וחירויות בין בני האדם , והדיון בהעדפה מתקנת במסגרתה מעניין במיוחד . הסיבה השנייה לבחירה בהקשר האמריקאי היא , שרוב הוויכוחים הפילוסופיים והמשפטיים סביב סוגיה זו נעשו בארצות הברית ( בעיקר בעקבות הפסיקות של בית המשפט העליון , ( על אף שמקומות רבים בעולם ( אוסטרליה , ניו זילנד , קנדה , הודו , וגם ישראל ) הפעילו ( ועדיין מפעילים ) מודלים שונים של העדפה מתקנת על מנת לקדם מגזרים מסוימים באוכלוסייה . רוב הספרות והמחקרים בסוגיה זו מתייחסים להקשר האמריקאי ולתוכניות שיושמו שם . לפיכך אדון גם אני בארצות הברית בהקשר זה . בפרק האחרון , הדן בהקשר הישראלי של הסוגיה , אזכיר דיונים שנערכו בבית המשפט העליון בישראל . הדיון התיאורטי והערכי ברעיון ההעדפה המתקנת בארצות הברית החל בשלב שתוכניות של העדפה מתקנת כבר היו מיושמות בו במסגרות שונות ( מאז תחילת שנות ה . ( 70 ההעדפה המתקנת עוגנה אפילו בחוק פדרלי , והוויכוח הציבורי בדבר ההצדקה והחוקיות של המודלים השונים שיישמו אותה במציאות החברתית פוליטית , היה
|
|