|
|
עמוד:8
למגדר ועוד . ( פגיעה זו מצריכה הצדקה מוסרית , שנסמכת על העקרונות המוסכמים בחברה . לתוכניות ההעדפה המתקנת עשוי להיות משקל בקביעת אופיה של החברה , בקביעת חלוקת משאביה וברמת השוויון בתוכה , ועל כן הצדקתן חייבת להתבסס על שיפוט ערכי ועל הנחות ערכיות לגבי טיבה הרצוי של החברה העתידית - זו שתתעצב על ידי תוכניות אלה . דיון בתוכניות כאלה דורש הישענות על עמדה מוסרית חברתית כוללת , שמציבה את הנורמות המוסריות והחברתיות שהחברה צריכה לשאוף להן . הטענה כספר זה היא , שההכרעה בשאלה האם ההעדפה המתקנת מוצדקת מבחינה ערכית ומוסרית נקבעת בהתאם להשקפת עולם כוללת בדבר טבע האדם , ובדבר היחסים והמבנים החברתיים שבתוכם הוא מתקיים . השקפת העולם שמהווה בסיס רעיוני למחקר זה היא סוציאל דמוקרטית בעיקרה , ורואה בצדק חברתי ובשוויון הזדמנויות את ערכי היסוד שלה . השקפה זו באה לידי ביטוי אפילו בבחירת המונח העברי לפעילות הנדונה . אקדים ואומר , שהמונח הנפוץ באנגלית , , Affirmative Action הוא מונח טעון מבחינה נורמטיבית , כמו המונחים האחרים המציינים פעולה זו . נתן גלזר , ( Glazer 1975 ) למשל , קרא לספרו שעסק בסוגיה הנדונה Affirmative Discrimination ( אפליה חיובית , ( וכבר מהכותרת אפשר להסיק שהוא מתנגד ל"העדפה . " אלן גולדמן , ( Goldman 1976 ) גם הוא ממתנגדי ההעדפה המתקנת , קרא לספרו Discrimination Justice and Reverse ( צדק ואפליה הפוכה . ( השם שבחר מעיד , כי עמדתו בסוגיה זו כורכת העדפה מתקנת עם אפליה שאינה חיובית בהכרח , אלא הפוכה . כך גרס גם רוברט פולינוויידר , ( Fullinwider 1980 ) אשר קרא לספרו : np ^ nnn ) The Reverse Discrimination Controversy על אפליה הפוכה , ( ובכך ביטא מראש את עמדתו השלילית להעדפה . בחרתי בשם "העדפה מתקנת , " ולא "אפליה חיובית" או "אפליה מתקנת , " שכן הוא משקף עמדה הגורסת , שאף שאחת מתוצאות הלוואי הבלתי נמנעות של מדיניות זו היא פגיעה מסוימת בקבוצת הרוב , בסיכומו של דבר היתרונות החברתיים המושגים באמצעותה עולים על חסרונותיה , ולהעדפה יש אפקט מתקן מבחינת הצדק . לכן גם לא בחרתי בשם "פעולה חיובית , " הקרוב יותר למונח . Action Affirmative בשם "העדפה מתקנת" חבוי הרעיון , שהיא מופעלת כלפי אלו
|
|