|
|
עמוד:11
התעודות.- לשיטתו התעודות הקדומות ביותר הן , ^ J לאחריהן באה התעודה ס , אשר נתחברה לקראת חורבן הבית הראשון , והמאוחרת ביותר היא התעודה p , אשר משקפת כבר את ימי הבית השני . בליבה של כל אחת מן התעודות עומד קובץ חוקים : "ספר הברית" ( שמות כי -22כ"ג ( 24 בתעודה " ; E ספר הברית הקטן" ( שמות ל"ד ( 26-10 בתעודה ; J חוקים שונים הפזורים בספרי שמות , ויקרא ובמדבר שייכים לתעודה p , וביניהם בולט הקובץ "ספר הקדושה" ( ויקרא י"ז-כ"ו ;( והתעודה ם כוללת את קובץ החוקים של ספר דברים בפרקים י"ב-כ"ו . תיאוריה זו שימשה כנקודת זינוק לספרות מחקרית ענפה ביותר , אשר לעתים שיכללה את הבחנותיה של התיאוריה המקורית , לעתים הפליגה הרחק מעבר לה , ולעתים התפלמסה עימה באופן מובהק . חשיבות מיוחדת נודעת לגישה הקשורה בשמו של יחזקאל קויפמן , והיא אופיינית במיוחד ל"אסכולה הירושלמית" בחקר המקרא . אף שקויפמן קיבל את הבחנותיו הספרותיות של ולהאוזן , הוא תקף את התיאור ההתפתחותי שהציע חוקר זה , והוכיח כי אין מקום לטענה הגורפת שהתעודה p מאוחרת ומשקפת את תקופת הבית השני . יש בה חלקים רבים שלא רק קודמים לחורבן הבית הראשון , אלא אף קדומים לתעודה ם . סוגיה זו - יש לה חשיבות מכמה היבטים , והיא עוד תשוב ותיזכר במקומות שונים בהמשך דיוננו . מבין ארבע התעודות של התורה , חשיבות מיוחדת יש לתעודות p ו ם , שכן הן משקפות חלקים מתוך מכלולים יצירתיים ענפים ורבי רבדים , אשר שלוחותיהם מתפשטות לרוב הספרות המקראית . התעודה p היא רבת הכמות ביותר בתורה , שכן היא מקיפה חלקים ניכרים מספרי בראשית ושמות , כמעט את כל ספרי ויקרא ובמדבר , וכן אנו מוצאים את עקבותיה בספרי דברים ויהושע ; אף לנבואת יחזקאל יש זיקות עמוקות כלפיה . לפיכך יש הצדקה להתייחס ל"ספרות כוהנית" שרובה הגדול כלול כיום בתורה - אך לא רק בה - כמשקפת את עולמם הסגור והמקצועי של המשרתים בקודש . התעודה D מזוהה מאז שלביו הראשונים של מחקר המקרא ( עבודתו החשובה של וילהלם דה וטה ) עם ספר התורה שנתגלה בבית המקדש בימיו של המלך יאשיהו , שמלך במחצית השנייה של המאה השביעית לפנה"ס ( מלכים ב כ"ב . ( ספר דברים מתייחד משאר תעודות התורה בסגנון אופייני המבטא תפיסה אידיאולוגית ותיאולוגית מיוחדת במינה הסובבת בעיקר סביב הרעיון שפולחן ה' חייב לא רק להיטהר משרידי עבודת אלוהים אחרים , אלא עליו להתבצע כולו במקום פולחן אחד ויחיד "אשר יבחר ה' לשום שמו שם" ( ראו בייחוד דברים י"ב . ( שני מרכיבים אלה - הסגנון
|
|