|
|
עמוד:13
עשתה לי פולין פעם ראשונה סעדתי ולא שיירתי כלום שניה סעדתי ולא שיירתי כלום שלישית הקדיחתו במלח כיון שטעמתי משכתי ידי הימנו אמרה לי רבי מפני מה משכת ידך אמרתי לה כבר סעדתי מבערב היה לך למשוך ידך מן הפת שמא פאה שיירת על השאר לא כך אמרו חכמים משיירין פאה בקערה ואין משיירין פאה באלפס על ההלכה שבפי האשה אומר המהרש"א בסוף ביאורו לסיפור זה : 'וצריך (!) לומר דר' יהושע לא היה חש להא כיון דאינו אלא מהלכות דרך ארץ ואפשר מהאי טעמא דלא ידע ליה כלל . ' מגמת דברי המהרש"א להגן על כבודו של ר' יהושע , ואנו מפרשים את עמדתו כך : יש לו תפיסת עולם דתית שונה מן התלמוד , ובה כבוד תלמידי חכמים הוא ערך עליון , ולכן הוא מפרש את הסיפור בדרך שתתאים לתפיסת עולמו . לפי הבנתנו אין זה הפירוש הנכון של הסיפור . אנו מבינים , שסיפור זה מבטא ביקורת על ר' יהושע : במקום זר , שבו אין מכירים אותו , הוא מתעלם - בגלל התבשיל הטעים - מצרכיו של השמש העני , שיש לשייר לו בקערה . בדבריו אל האשה הוא מתנהג בדרך ארץ , כי היא הכינה לו את המאכל הטוב , אך הוא שוכח הלכות דרך ארץ אל העני הזר לו , ועל כך הוא מקבל את עונשו . לא ניכנס לפרטי ההוכחות לפירוש זה , אך ננסה לעשותו . 4 נוסח אחר : שלעטתי . . 5 זוהי הגרסה הנכונה למשפט זה . על פירושו עיינו ברש"י . . 6 כדי להדגים גם דרך פירוש אלגוריסטית נזכיר כאן את דברי החיר"א ב'פתח עינים' ( ליוורנו , תק"ן . ( 'ומלבד דהני עובדי פשוטים לפי פשטן , אפשר עוד לרמת בהם דרך רמז ותוכחות מוסר , ' והוא מפרש ש'אכסניא' הוא העולם הזה , ' פולין' הן בגימטריא 'פלוני' והן תענוגות העולם הזה ( יצר הרע ) ו'קערה' היא בגימטריא 'שעה' והוא העולם הזה וכר . החיד"א עובר מן הפשט אל הרמז ללא הכרח , תה מוכיח , שאין מדובר כאן על אלגוריסטיקה דוגמתית שנולדה מן הצורך לתת פירוש רציונלי לטקסט מיתי , או כדומה . לידת פירוש כזה לספור ברור כל כך מעידה על אי נוחות , ועל התרחקות רוחנית מ'תוכחות מוסר' אנושיות הגלויות בסיפור , ויש כאן בריחה אל תוכני מוסר תאולוגי ומופשט . ועיינו להלן , הערה . 68
|
|