|
|
עמוד:10
בעיית צביונה של התרבות אשר לתוכה יתקבלו וייקלטו העולים החדשים , וכן מידת גיבושה וגמישותה ומידת הפלוראליזם שניתן לפתח בתוכה , ועימה בעיית מטרותיה של מערכת החינוך . כישלונם בלימודים של תלמידים המכונים "טעוני טיפוח" בכיתות היסוד של בית הספר , מספרם המצומצם יחסית בחינוך התיכון ועוד יותר בחינוך הגבוה , קשייהם בתהליך ההסתגלות וההשתלבות בחיי התרבות והכלכלה - כל אלה הפכו מקור דאגה לעוסקים במעשה החינוכי ) . אייזנשטדט , , 629 : 1972 אדלר ; 1974 , פרס ; 1976 , פלד . ( 308-304 : 1976 , למרות שבמשך השנים חל גידול מספרי רב בהשתתפותם של בני עדות המזרח בישראל במערכת החינוך וכן גידול יחסי בשלבי ההשכלה השונים , עדיין קיים פער בניידותם ההשכלתית . פרס ( 117-114 : 1976 ) עומד על כך , כי למרות המגמה של גידול ההשתתפות של בני עדות המזרח בכל מסגרות החינוך בישראל נשאר ייצוגם במערכת החינוך דמוי פיראמידה : ככל שהשלב החינוכי גבוה או מתקדם יותר , כן פוחת חלקם בו . דו"ח "ועדת ראש הממשלה לילדים ובני נוער במצוקה" ( 1974 ) היווה ביטוי מוסדי למודעות החברה הישראלית לכך שחלקים בתוכה , בעיקר מקרב עולי אסיה ואפריקה , מתקשים להשתלב בשלבי החינוך השונים . מימצאי הדו"ח העלו כי א ) קרוב לשליש מכלל נוער זה אינו מתמיד במסגרות לימודיות על יסודיות ; ב ) כמעט כל בני קבוצה זו הם בני עדות המזרח ומצויים ברובם במצוקה כלכלית ; ג ) מסגרות החינוך המיוע דות לבני נוער אלה הינן , בדרך כלל , נפרדות ; ד ) השתתפותם במערכת החינוך הגבוה הינה מיזערית . בעשור האחרון התקבלה יותר ויותר התפישה , כי הנתיב המבטיח ביותר את קידומם של "טעוני טיפוח '' הוא אינטגראציה חברתית ועדתית במערכת החינוך . אופראטיבית מיושמת תפישה זו בריפורמה במערכת החינוך ובכינונה של חטיבת הביניים . הדרך בה נתפשת ומוגשמת האינטגראציה במערכת החינוך
|
|