|
|
עמוד:11
את חייו לפי ראות עיניו , בהתאם לערכי ההומניזם , שבזכותם יש קיום לחברה חפשית שמטבע הדברים היא חברה הומנית . כיוון שכל חברה אנושית היא חברה לאומית , מאמינה היהדות החילונית בחיוניות הזיקה בין יהודים לבין מורשת התרבות הלאומית שלהם . מכיוון שכל עם חי בחברת העמים וכל תרבות משתלבת בתרבות האנושית , מאמינים יהודים חילונים כי יש צורך חיוני בפתיחות לתרבויות העמים ; פתיחות זו מתבטאת ברוב מערכות החינוך של אוכלוסיית ישראל , בתקשורת , בעיתונות , בספרות , ביצירה ובאומנות , בשפת הדיבור של רוב העם וביחסו אל מקורות היהדות והתנ"ך . התכנים החינוכיים ואופיים של בתי הספר שהוצעו לנוער היהודי , ביטאו בעבר ומבטאים גם כיום את האמונות הרווחות בקרב כל אחת ואחת מהיהדויות השונות . בישראל שולחים רוב ההורים היהודים את ילדיהם לבתי ספר לא דתיים . גם בתפוצה שולחים רוב ההורים היהודים את ילדיהם לבתי ספר לא דתיים . רק מיעוטים בוחרים לחנך את ילדיהם בבתי ספר דתיים ובישיבות אורתודוכסיות . היחס המספרי בין שני ציבורי הורים אלה , מבטא את הפער המספרי בין המחזיקים באמונות השונות בקרב יהודי העולם בימינו . הורים הבוחרים שלא לשלוח את ילדיהם לבתי ספר דתיים , מבטאים בכך את ההערכה כי יש יתרון לחינוך החושף את התלמיד לתרבות היהודית והכללית ומעודד עמדה ביקורתית כלפי כל יצירה אנושית ובכלל זה גם כלפי מקורות היהדות . הורים כאלה מאמינים בחינוך המפתח כושר לביקורת , בחירה או פסילה של כל מצווה או מסורת ומעניק לתלמיד מיומנויות המאפשרות לו להשתלב במערכות ההשכלה הגבוהה ובמערך היצירה , הכלכלה והחברה של ימינו . יהודים חילונים הומניסטים מאמינים בערכי מוסר כלל אנושיים הנבחנים באופן רציונלי על פי מידת תרומתם להומניזציה של האדם ולאיכות חייו . בעיניהם מכריע מבחן הערכים ההומניסטיים בכל מחלוקת שמתגלעת בין מצוות וחוקים העולים בקנה אחד עם ערכים אלה , לבין מצוותיה של דת ההלכה . בכך מבטאים
|
|