בפתח הספר

עמוד:8

שהעלו את מצוקת הנשים בשיח הישראלי , ולמרבה הצער לא הספיקה לראות את הספר יוצא לאור . כבר בתחילת המחקר תמכה דפנה וכיוונה אותי , ואני מקווה שהספר מציב יד לזכרה . תודה לגיורא רוזן שקרא ועודד , ותודה לעורכת הספר שלומית אביאסף על העבודה שהשקיעה . תודה לבני משפחתי הנפלאים שהגדילו לעשות , ובפרט בעלי היקר ריצ'רד שתמך לאורך כל הדרך , ובמיוחד בימים שחששתי שלא אוכל להמשיך , לאחר ראיון קשה עם אישה מוכה או בעל מתעלל . תודה למי שסיפקו לי מידע באקדמיה ובמשרדי הממשלה , וסייעו לעדכן את הספר ככל האפשר , לעדה פליאל גרוסמן , שאף קראה את הטיוטה הראשונה של הספר , וכן לד"ר מאיר חובב , דבי גרוס , שלמה מדינה , אילנה בן שחר , רונית לב ארי , יעל הרל , נירית פסח , פנינה אילת , דבורה איציק ואילן בן שושן . רופאים , אחיות , עובדים סוציאליים , שוטרים , ועוד בעלי תפקידים ציבוריים ניאותו להתראיין לספר , ותודתי נתונה להם . תודה מכל הלב לנשים , ילדים וגברים שפתחו בפני את סגור לבם והסכימו לחשוף את סודותיהם האינטימיים . במיוחד אני חבה לנשים שחוו אלימות קשה , וכאשר באתי לעודדן , יצאתי מחוזקת מתעצומות הנפש שגילו הן כאשר יצאו ממערכת יחסים הרסנית . הן אשר האיצו בי לספר את סיפורן , על מנת שנשים אחרות לא תאבדנה תקווה . דצמבר 2003 נעמי גל ( גייל )

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר