|
|
עמוד:10
מבוא רקע כללי נישאו הכללי של ספר זה הוא עיון וניתוח שיטתיים של דרכי הפרשנות של הביטוי התלמודי 'אלו ואלו דברי אלוהים חיים' בספרות הבתר תלמודית . כדי לקרב את המעיין לנושא הנדון , ברצוני להעיר כמה הערות על השימוש בביטוי זה בספרות התלמודית עצמה . אין הערות אלו מיועדות להחליף את המחקר השיטתי היסטורי של הביטוי ומשמעויותיו בספרות חז"ל . תכליתן להצביע על כמה רעיונות יסוד המצויים בספרות התלמודית , רעיונות שיזינו ויפרנסו גם את הדיון הבתר תלמודי . בשני מקומות בתלמוד מופיע הביטוי 'אלו ואלו דברי אלוהים חיים : ' במסכת עירובין ( יג , ב ) ובמסכת גיטין ( ו , ב . ( התלמוד במסכת עירובין מספר : א"ר אבא אמר שמואל : שלוש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל , הללו אומרים : ' הלכה כמותנו , ' והללו אומרים : 'הלכה כמותנו . ' יצאה בת קול ואמרה : 'אלו ואלו דברי אלוהים חיים הן , והלכה כבית הלל . ' וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלוהים חיים , מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן ? מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי בית שמאי , ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן . סיפור זה מתאר מחלוקת ייחודית בין בית שמאי ובית הלל . מחלוקת זו אינה מתייחסת לדין מסוים , אלא להכרעה הכללית של ההלכה . לפי הסיפור , המחלוקת שבין שני הבתים שיקפה מאמץ לקביעה גורפת וכללית ; כל אחד מהבתים טען שההלכה בכללותה היא כמותו . מחלוקת זו היא , אפוא , מחלוקת על המחלוקות , תופעה נדירה ביותר בספרות התלמודית העמוסה מחלוקות . התלמוד אינו מספר לנו מה הרקע למחלוקת ייחודית זאת ומדוע היא מצויה רק בין שני הבתים הללו ולא ביחס למחלוקות רבות אחרות . ניתן לשער כאן השערות רבות , דבר אחד ברור : דווקא עמימותו של הסיפור מזמינה פרשנות , וכפי שנראה כמה מחכמי ישראל המאוחרים ניסו להבהיר עניין זה . שיאה של המחלוקת בהתערבות שמימית - הופעת בת קול . עובדה דרמטית זו מחזקת את ההשערה שלפנינו מחלוקת עמוקה בין שני הבתים ביחס לעניינים יסודיים ביותר בהלכה . שהרי אין זה דבר שיגרתי שבת קול מתערבת בענייני הלכה . חיזוק לכך ניתן למצוא בסיפור אחר שבו מעורבת
|
|