|
|
עמוד:205
האוכלוסייה היהודית בירושלים האיובית את הקבוצות היהודיות שפגש כירושלים — לכל אחת היסטוריה משלה ותולדות עלייה והתיישבות משלה — תיאר אלחריזי במקאמה מפורסמת ( תחכמוני מי . ( שבה הוא מונה שלוש או אולי ארבע קבוצות שעלו והתיישבו בירושלים . שלוש הקבוצות העיקריות הנזכרות באותה מקאמה הן עולי צרפת , עולי אשקלון ועולי המגרב . מקאמה מפורסמת זו נשתמרה בנוסח עברי נוסף ובתרגום ערבי , שניהם פרי עטו של אלחריזי . בנוסח העברי המקוצר אין קהילת ירושלים נזכרת כלל י י לעומת זאת , בנוסח הערבי נזכרות קהילת אלאפרנג , ' קהילת מגרב וקהילת ארץ ישראל ( אלשאמי 51 . ( כאן יש , אפוא , התאמה בין התיאורים , אלא שקהילת האשקלונים התחלפה בשם כולל יותר של 'ארצישראלים , ' ולסברתנו היתה לתואר האחרון הצדקה עניינית . למזלנו , ניתן לנו להתחקות על גורלה של כל קהילה מקהילות ירושלים החדשה . כל אחת כורכת למעשה פרק בתולדות עם ישראל בכלל והיישוב היהודי בירושלים בפרט . נראה שהקהילה הראשונה שהתיישבה בירושלים — והתיישבה שם מלכתחילה כקהילה — היתה זו של יוצאי אשקלון . היווצרותה קשורה כמאורעות חשובים שפקדו כזמן זה את הארץ . צלאח אלדין , בלחימתו נגד מחנות מסע הצלב השלישי בפיקודו של ריצ'רד לב הארי מלך אנגליה ופיליפ השני אוגוסטוס מלך צרפת , שכבשו את עכו מידי המוסלמים , נקט מדיניות של אדמה חרוכה . ההיגיון הצבאי שבשיטה זו היה מבוסס על השיקול ( אשר הוכיח את צדקתו ) שאין בידי הצלבנים אמצעים , אם בכוח אדם ואם בכסף , כדי לקומם את הריסות ביצוריהם , ולכן כפה צלאח אלדין תנאי הריסה בהסכם השלום שסיים את מלחמות מסע הצלב השלישי . בין הערים הראשונות שנפלו קרבן לאסטרטגיה חדשה זו היתה אשקלון , שנכנעה בספטמבר 1187 לצבאות צלאח אלדין ונשארה כארבע שנים בשליטתו . לאחר שהעיר נכנעה לשליט האיובי ניתנה לתושביה הפראנקים שהות של ארבעים יום לפנותה . העיר הפכה למוסלמית , אולם לזמן קצר בלבד . בשנת , 1191 שעה שמחנות מסע הצלב השלישי החלו נעים מעכו דרומה ונראה היה שהם עשויים להשתלט על אשקלון , ציווה צלאח אלדין להרוס את ביצוריה ; מחאות האוכלוסייה המקומית והתארגנותה לא הניעוהו לשנות את החלטתו . אשקלון נידונה למעמד של עיר פרזות כדי למנוע את התבססותו של מאחז צלבני במקום . חומות העיר נהרסו בין 12 ל 23 בספטמבר " . 1191 תוצאה מיידית של הרס זה היתה יציאת האוכלוסין המוסלמים מתוכה ; ואין ספק שגם יהודי אשקלון , שאימת הצלבנים נפלה עליהם , הצטרפו לנוטשי העיר . הפליטים נדדו בחלקם למצרים , ואחרים נדדו לערים מבוצרות בפנים הארץ . בין האחרונים היו יהודי אשקלון , שהניחו את היסוד לקהילת האשקלונים שהוזכרה על ידי אלחריזי בירושלים . זו נוסדה בסתיו . 1191 אפשר שבמקום נמצאו כבר יהודים 51 ראה : . London , 1 . Jerusalem 1964 , pp . 186-201 _\\ - \\ m \ v \\ Papers ofthe instituteof . Jewish Studies , S . M . Stern , 4 An Unpublished Maqama by על הנוסח הערבי ראה : שס , עמ' , 191-190 וכמו כן : י' רצהבי , ' מקאמה ערבית מעטו של אלחריזי , ' ביקורת ופרשנות , טו ( תש"ם , _< עמ' . 19-18 הקטע הנוגע לירושלים שונה בנוסח העברי , ראה : שטרן , שם , עמ' . 205 " על מאורעות אלה ראה : פראוור , תולדות , ב , עמ' ; 79-63 וביתר פירוט : י' פראוור , 'אשקלון ורצועת אשקלון במדיניות הצלבנים , ' _ארץ ישראל , ד ( תשט"ז , ( עמ' ; 248-231 הנ"ל , 'אשקלון העיר ו"רוזנות אשקלון" בתקופה הצלבנית , ' שם , ה ( תשי " ט , ( עמ' . 237-224
|
|