|
|
עמוד:140
לפני הכיבוש נטבחו באותם שלושת ימים הרי גורל שבין 18-15 ביולי . אולם הטבח הנורא בתושבי העיר ואולי אף מעשי הצתה הנזכרים במקורות של ימי הכיבוש והחורבן שהכחידו את אוכלוסיית העיר לא הכחידו את העיר גופה . הקליפה הפיסית של העיר , שניצלה ממעשי ההרס , עיצבה את דמותה של העיר הצלבנית . תהליך ההתיישבות בעיר יש בו עניין לא רק לגופו של דבר אלא אף כדי לציין את הדרך שבה התגבשה אוכלוסיית העיר עד שנוצר המירקם האתני המיוחד , המשתקף בתיאורי הנוסעים לארץ ישראל במאה הי"ב ובתיעוד העשיר יחסית של העיר הצלבנית . וכך מתארה בנימין מטודילה , שביקר בירושלים בשנת 1170 לערך והגיע אליה מצד צפון , מאלבירה ( היא 'מהומריה לגךנד' , [ la Grande Mahomerie _] כפי שהוא קורא לה בשמה הצלבני : ( 'עיר קטנה ובצורה תחת שלוש חומות ואנשים בה הרבה וקוראים להם הישמעאלים , יעקוביין וארמים ויוונים וגוךגים ופתקים ומכל לשונות הגויים . ' ואם טעה ר' בנימין , או שטעות יצאה מידי מעתיקיו — שכן ירושלים לא היתה מעודה בעלת שלוש חומות בתקופה הצלבנית — הרי הרושם שעשו עליו הריבוי והרב גוניות האתניים של תושבי העיר נכון הוא אף אם קיימים בדבריו אי דיוקים , שלא נוצרו אלא להרבות רושם . מפליא אזכורם של התושבים המוסלמים , 'הישמעאלים' כלשונו , מאחר שכאמור ידוע לנו מעל לכל ספק שסמוך לכיבוש העיר חוקקו הצלבנים איסור מוחלט על דירת מוסלמים ויהודים בתוכה . 21 ואולי נוכל ליישב עניין זה בהנחה שר' בנימין ראה מוסלמים מביאים מיצרכי מזון , דבר שנעשה בהיתר ואף בעידוד השלטון הצלבני כדי להבטיח שפע מזונות זולים לעיר "; ושמא יש להעדיף את הקריאה של שני כתבי יד שבהם אין הישמעאלים נזכרים כלל . י נ באשר לשאר האוכלוסין , מצויות בידנו עדויות צלבניות ברורות שלצדם של הפראנקים , כלומר , הנוצרים יוצאי אירופה , ישבה בירושלים אוכלוסייה נוצרית מזרחית ניכרת , שהתפלגה בין הכיתות המונופיסיטיות , כגון היעקוביטים , הארמנים , הקופטים ואנשי הכנסייה היוונית אורתודוקסית , או ה'סורים , ' כפי שקראו להם הצלבנים . אמנם , מקומות המגורים של אוכלוסייה זו סביב כנסיית הקבר 20 בנימין מטודילה , מהדורת אדלר , לונדון תרס '' ז , עמי לה . כאשר ל'שלוש החומות' שמזכיר בנימין , ייתכן שהושפע בכך על ידי יוסף בן מתתיהו ; ראה : יי פראוור , 'תיאורי מסע עבריים בארץ ישראל בתקופה הצלבנית , ' קתדרה , 40 ( תשמ '' ו , ( עמי . 51 21 על איסור ישיבת היהודים והמוסלמים בירושלים לאחי הכיבוש הצלבני , ראה : ספר תחכמוני , מהד' א' , _Sprap וורשא תרנ"ט , שער כרז : 'מפני שאמרו ( הערלים , ( כי הרגנו אלהיהם ועשינו חרפה להם . ואילו בתוכה מצאונו , אזי חיים בלעתו' ו ר' אברהם בר חייא , מגילת המגלה , מהד' א , ' פאזנאנסקי , ברלין תרפ"ד , שער רביעי , עמ' : 99 'מיום שגברו אלו הרשעים על הבית , לא הניחו ישראל לבוא בתוכו , אף איש יהודי אינו נמצא בירושלים בימים אלה nostris excessibus , qui sine peccato natus est in 40 K-4 t 0 ( AOL , 1 , p . 567 ) : interfectus estabeis pro Arrouvaise , Tractalus super Templo Salomonis , Achard d . ; ' terra Dominus . Et dispersa gens Judaea loco caret _ _hacteiuis ( בתרגום ; הוא האדון , אשד נולד ללא חטא עלי אדמות , נהרג על ידם בגלל חטאינו . ונתפזר הגזע היהודי ומאז אינו מצוי במקום ( . וכן ראה : ויליאם מצור , יא 27 י venerabili loco esse permitterent habitatoros' Christiana non censerentur professione in tain Deo devotis prindpibus , si aliquos qui in ad manendum . Instar enim sacrilegio videbatur , \ .. eis non est datus locus intra urbem ( בתרגום : ... לא ניתן להם מקום בעיר לשהות בו . כיוון שנראה היה לנסיכים לחסידי האל כי יהיה בכך משום חילול קודש אם אלה שאינם נמנים בדת הנוצרית יורשו להישאר כתושבים _במקוס כה נערץ ( . וראה : פראוור , היהודים ; הנ"ל , הצלבנים , עמ' ; 276 וכן להלן , הפרק על היישוב היהודי . " ראה להלן , הע' . 59 _?' ' _ כתב יד רומא וכתב יד אפשטיין ; מהד' אדלר , עמ' לה הערה . 18
|
|