התקופה האיובית

עמוד:129

מבנה אחר שנבנה בזמנו של אלמלך אלמעטם עיסא הוא המדרסה אלבךריה , שנבנתה על ידי בדר אלדין מחמד , מ , של אבו אלקאסם הכארי , ממצביאיו של אלמלך אלמעטם עיסא , שנהרג בקרב הר תבור ;( 1217 ) הוא נקבר במדרסה שבנה . כמו כן מן הראוי להזכיר שני מבנים אחרים שנבנו בירושלים בתקופה האיובית , ונזכרים אצל מג'יר אלדין . הראשון — התרבה = ) מבנה קבר ) והרבאט = ) אכסניה ) אוחדיה , מצפון להר הבית " . אף על פי שתאריך הוקף מאוחר לתקופה האיובית , מבנה זה נבנה על ידי נכדו של אלמלך אלמעטם עיסא , הוא אלמלך אלאוחד נג'ם אלדין יוסף ? בחוזה המכירה נזכר תאריך הבנייה בשנת . 1298 אותו איובי ( שמת בשנת ( 1299 שימש כמשגיח שני החרמים הקדושים . במבנה כפי שהוא היום יש אולי בנייה איובית . המבנה האחר הוא זאוית אלדרכאה , שנהפכה לוקף בשנת 1216 על ידי אלמלך אלמטפר שהאב אלדין עאזי , בנו של אלמלך אלעאדל . המבנה בעיקרו , גם על פי דברי מג'יר אלדין , הוא צלבני . אפשר שהזאויה היתה במקומו של מנזר גת שמנים היווני , מול כנסיית הקבר . ועוד מזכיר מג'יר אלדין כי אלמלך אלאפצל בנה מסגד בירושלים , ליד כנסיית הקבר ' , מתחת לבית הסוהר של המשטרה . ' הוא הפכו לוקף בשנת , 1193 שנת מות אביו _' כן הותיר אחריו מסגד נוסף , בשכונת המוגרבים " . על רשימותיו של מג'יר אלדין יש להוסיף עוד את התרבה של ברכת ח'אן , ברחוב השלשלת דהיום , שראשית בנייתה בתקופה האיובית ; השינויים בה נמשכו דורות רבים , אם כי קשה לראות במבנה הקיים שרידים ברורים מן התקופה הנידונה כאן . כתובת משנת 1246 נמצאת בשימוש משני באחד השלבים המאוחרים יותר של המבנה . סמוך לאחר כיבוש העיר בידיהם הקדישו האיובים תשומת לב רבה להר הבית ולמבניו השונים . בכיפת הסלע נעשו שינויים כדי לעשותה למקום תפילה למוסלמים , כבעבר . כתובת עות'מאנית , המסתמכת ככל הנראה על כתובות קדומות יותר שהוסרו במהלך השיפוצים השונים , מזכירה שיפוץ של כיפת הסלע על ידי צלאח אלדין — מדובר בשיפוץ כיפת העץ וצביעתה _* . סורג העץ הסובב את אבן השתייה תוקן על ידי אלמלך אלעזיז עת'מאן . כתובת שנעלמה לגמרי , אם כי נראתה עוד במאה שעברה , סיפרה על שיפוץ הסורג הזה גם על ידי אלמלך אלמעטם עיסא _" . 72 ואן ברכם , הר הבית , מס' , 42 עמ' ; 129-125 מגייר אלדין . עמ' . 164 מציין את תאריך בניית המדרסה , 1213 / 14 — ואת מקומה — ברחי מרזבאן , ליד המדרסה אלל !< לאיה . פרטים על הקרב האמור ראה : פראוור , תולדות , ב , עמי , 134-131 וכן ראה לעיל , בפרק ' שלטון האיובים . ' 71 מג'יר אלדין , עמי . 265 , 151 . 116 74 ראה : בורגוין , עמ' 177-167 ובמיוחדעמ ; 168 ' וראה : שם , עמ' 412 לגבי האפשרות שגם תחת מבנה רבאט אלמארדיני יש שרידים מן התקופה , ובייחוד צילום 37 . 2 שם . " מג'יר אלדין , עמ' . 165 קיים כלכול בין שני מבנים סמוכים . מסגד עמר שליד כנסיית הקבר וזאתת אלדרכאה , שנעלמה כנראה כליל . לניסיון לפתור את בעיית מיקומה של הזאויה ראה : ואן ברכם , העיר , מס' , 58 עמי . 185-177 בעמי 182-181 אף מזכיר ואן ברכם את סיבות הבלבול , והוא מסכם כי הזאויה האמורה היתה במקום כלשהו מערבית לכנסיית הגואל דהיום ( עמ' " . ( 182 מג'יר אלדין , עמ' . 163 וראה : ואן ברכם , העיר , מסי , 36 עמי . 99-95 למסגד שהיה בשכונת המוגרבים ( רחבת הכותל דהיום ) ראה : בורגוין , עמ' 49 והערה , 131 ובמיוחד הפנייתו לספר של _טיבאוי ולתרגום הוקפיה שם , עמ' , 14 שהיא העתק משנת 77 . 1595 ראה : בורגוין , עמ' ™ . 116-109 ואן ברכם , הר הבית , מס' . 225 עמ' . 289 ואן ברכם , על יסוד מקורות היסטוריים וקריאת הכתובת קודם לשיפוצה בשנת , 1874 קובע כי הכתובת המקורית של צלאח אלדין נקבעה בכיפת הסלע ממש כיום שכבשה , שם , עמ' " . 2 y 7-2 % שם , עמ' ; 305 , 230 וראה בפרק 'ארכיטקטורה ואמנות איובית , ' איור מס' . 16

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא