|
|
עמוד:505
בדרום העיר מופיעים 'מקדש שלמה' , Tempium Solomonis — ולידו 'מקדש האל' , Tempium dei — כנראה שיבוש של _1 ו _11 _וח 0 _ס — Tempium 'מקדש האדון , ' שמה של כיפת הסלע בכל המפות הקודמות ( להוציא את מפת מינכן / ראה לעיל . ( מעניין כי כמפה זו קרויה דווקא כיפת הסלע ' מקדש שלמה , ' ואילו מסגד אלאקצא קרוי 'מקדש האל . ' בקירבת הר הבית מופיעה אמת מים . זוהי אמת המים שהובילה מים ממעיינות עין ערוב שמדרום לבית לחם אל הר הבית . אמה זו נבנתה בתקופתו של פילאטוס והיתה בשימוש תקופה ארוכה . היא שופצה על ידי נציב הסלטאן הממלוכי בירושלים בסביבות 1330 ושוב בשנת , 1465 זמן קצר לפני ציורה של מפה זו " . מחוץ לחומות העיר מצוין מקום מחבואם של השליחים , שאותו מראים עד היום במנזר אונופריוס הקדוש ( מתי כו . ( 56 מסורת זו מופיעה גם אצל ברנרד מבריידנבך , שם מופיע הציון , apostoiorum latibuia ותחילתה ככל הנראה רק במאה הט"ו . הוא הדין במסורת המורה על המקום שבו היה מונח עץ הצלב ( גם מסורת זו מופיעה אצל כרנרד מבריידנבך י " . ( ubi lignum sancte cmcis iacuit השם הניתן כאן לחקל דמא — Campus Sanctus — 'השדה הקדוש , ' מוזר לכאורה ונראה כשיבוש . את ההסבר לכך ניתן למצוא בתיאור מסע אנגלי בן התקופה , שבו נאמר ו 'וכפי שהבנתי חלק גדול מאותה אדמה ( של חקל דמא ) הועבר באוניות או בגליאות לרומא והונח ליד כנסיית פטרוס הקדוש , והוא קרוי שם . Campus Sanct ואם במקרה מת _צליין ברומא הוא נקבר שם ' . ' ... מעיין הגיחון מצוין בכתובת 'כאן רחצה הבתולה את בגדי ישו ; ' המסורת המקשרת את מרים אם ישו למעיין הגיחון היא מאוחרת ומצויה אצל פליקס פאברי במאה הט"ו . י 17 במדרון הר הזיתים מופיעות שתי מצבות קבורה , המצוינות במפה זו לראשונה , אף על פי שהן קשורות במסורות עתיקות ביותר . אחת היא יד אבשלום , הנקראת כאן 'קבר אבשלום , ' שזוהתה גם לעתים כקבר יהושפט ואף קבר חזקיהו , 174 והאחרת היא קבר בני חזיר , שזוהה כקברם של שמעון , זכריה אביו של יוחנן המטביל ויעקב אחי ישו . מסורת זו מקורה באגדה שראשיתה במאה הרביעית , ראה _ן ונסךאבל , ירושלים החדשה , עמ' . 978 ! ' II ראה : אבי יונה , לוח , IV מס' . 56 , 20 מסורת זו ZWK בהרחבה אצל פליקס פאברי , המספר כי בהגיעם לגשר זה נשאו תפילה וזכו באינדולגנציות . על פי דבריו נבנה גשר זה מעל לנחל קדרון על ידי שלמה . לבניית הגשר נעשה שימוש באחת מקורות עצי הארזים שלא נוצלה לבניין המקדש . מלכת שבא , שהיתה סיבילה , השתחוותה בעוברה על הגשר וחזתה כי עץ זה יהיה צלבו של המשיח . למשמע דבריה אלה לקח שלמה את הקורה וטמנה ליד בית המקדש . את הגשר בנה מחדש ובו עברו אחר כך לעתים קרובות ישו ותלמידיו בדרכם מהר הזיתים העירה . ראה ; פליקס פאברי , עמ' 171 . ( Ppts , 8 . pp . 521-522 ) 414 תיאור זה , ששמו , The Ynformadon חובר על ידי צליין עלום שם בין ; 1526-1480 ראה : Account of a Pilgrimage to Jerusalem ' , ZDPV , CI . 1 . Breieid , ? An 11 . 27-33 , א 19 x 5 ) , p . 13 ) וראה גם אצל פליקס פאברי , עמ' I , 00 * Of , dl . flair י 17 וראה : פליקס פאברי , עמ' : ( 524 pptsx , pp . _521- ) 416 'המעיין ההוא הוא המעיין של הבתולה המהוללת . מסופר שביום הארבעים , כאשר באה עם הילד ישו מבית לתם יחד עם יוסף , כדי להציג את ישו הילד במקדש , ירדה אל פיו ושם אירחו אותה / י 17 אמנם יד אבשלום מצוינת פעם אחת , במפת קמבריי , בשם , Manus Absaion וראה . פליקס פאברי , עמ' , ( PPTS 8 , pp . 514-515 ) 409-408 הוא מביא מספר מסורות על מבנה זה . המסורת המייחסת את המבנה לאבשלום היא של המוסלמים ושל הנוצרים המזרחיים על פי טענתו . אבשלום הכין לו קבר מפואר זה , אך נענש על שמרד באביו ונקבר בעבר הירדן . 4 ראה : וילקינסון , עמ' of s . v . Jehoshaphat , valley , 160
|
|