|
עמוד:359
התומכות בקשתות , וכן הכתרתה של הכיפה בכיפה קישוטית בזעיר אנפין — הוא בעל אופי צלבני מובהק . לעומת זאת , לוחות השיש האוטמים את פתחי הקשתות מעידים בבירור על התערבות לשינוי אופיו של המבנה . גם המחראב נראה בבירור כתוספת למבנה קיים " . כל אלה אינם מאפשרים לשייך את כיפת העלייה באופן חד משמעי לתקופה _האיובית , שאליה מרמזת הכתובת הנזכרת . מן הראוי , אפוא , לפרש את הפעילות הארכיטקטונית במבנה זה כשלב שיפוץ , או בהסבתו של המבנה , שהיה קיים כבר קודם לכן , לייעוד חדש . לעומת מבנה בעייתי זה , מצוי בשטח הר הבית המבנה המאוחר ביותר שהוקם בתקופה האיובית , והוא קבת מוסא , מבנה המתוארך לשנת 647 להג'רה . ( _1249 = ) המבנה הוא בעיקרו תא מרובע המוכתר בכיפה . שני פרטים ארכיטקטוניים ראויים לתשומת לב . אחד הוא התוף הנמוך , הקרוב בטיפוס שלו לזה של הנחויה ( ראה לעיל . ( הפרט האחר היא העובדה שהכיפה בנויה מאכן , ומזכירה את זו של הקבקיה ( שיידון בכרך הבא של סדרה זו , _< המצטרפת אף היא למבני הכיפה בקבוצה מיוחדת זו של אדריכלות דתית בירושלים . סימן ההיכר המאפיין את הכיפות הללו הוא שיש להן נפח של חצי כדור , כלומר , תואי הכיפה הוא של קשת בת 180 מעלות ; בכך הן נבדלות מהרבה כיפות אחרות , פחוסות או גבוהות יותר . התפתחות דומה ניתן לראות במבנה קדום יותר , הוא כיפת השלשלת : _יאה : רוזן איילון , האמנות . עמי . 319 איור . 5 קבת אלמעראג' צילום זאב רדובן
|
|