|
עמוד:350
הביזאנטית , שעליה כתוב ' ) Construe alta re dno עלה הקם לה' מזבח , ' שמואל ב כד יו . ( _1 הקרבות האכזריים והמלחמות המתוארים במדליונים הקודמים וביניהם מסתיימים בתחתית השנהב בצו הבנייה ובשירה ( שני המדליונים האחרונים בלוח הקדמי . ( במבחר זה של סצינות ובאופן סידורן טמון לא רק המסר של מחזור הסצינות מחיי דויד , אלא גם זה של האמן הצלבני , שעבד בבית המלאכה של כנסיית הקבר בשנות השלושים או הארבעים של המאה הי"ב , כריכות השנהב של ספר התהילים של המלכה מליסנדה הן ביטוי למלוכה מתבססת , המסכמת את ימי המלחמות שלה ושואפת להתפנות ליצירה , לבנייה ולמעשי צדקה וחסד ; בוודאי למלוכה המבקשת לטפח דימוי מאוזן , המורכב מכל ההיבטים האלה . הלוח השני מחזק את הפירוש האמור . מתוארים בו שישה מעשי חסד הנעשים על ידי מלך . מעשי החסד מאזנים את הקרבות ומשלימים את פעילות הבנייה והיצירה שנרמזה בשני המדליונים האחרונים של הלוח הקדמי . גרמלי החסדים הם , על פי מתי כה , הצדיקים אשר יעמדו לימינו של המלך ישו , במעמד יום הדין האחרון . תיאורם כמלכים על גבי כריכת השנהב שלנו היא רמז ברור למלך הצלבני ולצדקתו . הכריכה , כמוה ככתב היד שלשמו נעשתה , היא כריכה מלכותית , הנושאת מסר מלכותי צלבני ברור . דויד המלך במגוון פעילויותיו המתוארות במקרא , ניצחון המידות הטובות על המידות הרעות , המתואר על סמך אחת היצירות הספרותיות הפופולריות ביותר בנצרות החל מן המאה הד' Psychomachia ) של פרוךנטיוסא _יי- ועשיית ששת החסדים של הברית החדשה — כל אלה מעניקים למוסד המלוכה הצלבני את הלגיטימציה לשלטונו ולמעשיו ואת ההבטחה לגאולה ביום הדין האחרון . הסריג , המאוכלס בציפורים , דגים וחיות הוא דגם הרקע של כריכת השנהב של ספר התהילים של המלכה מליסנדה . הדגם הזה כשלעצמו הוא תיאור הגאולה במובן של הבריאה השנייה , הנוצרית ( ראה לעיל , בדיון על המשקוף המזרחי של כנסיית הקבר . ( השימוש בו משלים את המסר הטמון בששת מעשי החסד , המובאים על ידי מתי כחלק מחזון אחרית הימים שלו . גם מבחינה סגנונית מהווה הכריכה יצירה יחידה במינה , המותנית על ידי תנאי המקום והזמן המיוחדים שבהם נוצרה . השפעה ביזאנטית מתבטאת בצורת הבגדים וקפליהם ובעיצובם . סגנון הדמויות , הקטנות ורבות ההבעה , הוא מיוחד . התנועות רבות , ההבעות והתנוחות מותאמות למצב המתואר בכל סצינה וסצינה . גם גודל הדמויות משתנה ומותאם לצורכי הדראמה המתרחשת בכל אחד מן המדליונים או במסגרות . התכונה הבולטת ביותר של כריכת השנהב היא הדחיסות . גודש כזה של נושאים שונים ( אם כי משלימים זה את זה , _< גיוון כזה של מוטיבים ( סצינות ודמויות בודדות , כתובות מזהות , חיות , ציפורים ודגים בעמדות הךאלדיות או במאבק , תשלובות של עלים , גבעולים וצורות גיאומטריות , אבנים צבעוניות , ( צפיפות כזאת המעלימה את הרקע כמעט לחלוטין — אין למצוא לא בשנהבים המערביים ולא בשנהבים הביזאנטיים של התקופה הזאת , וגם לא של התקופות הקודמות לה , באמנות הנוצרית . לעומת זאת , בשנהבים מוסלמיים ניתן למצוא גם את הדחיסות , גם את השילוב של סצינות ממוסגרות על ידי תשלובות , וגם את הגישה העיטורית , את הנטייה לסימטריה , לחזרה על מוטיבים , ten , Berlin 1 X 95 , 1905 : H . Woodruff , The R . Stetliner _. Dic illustrierten Prudenliu . _shandschrif- l ! li S / j _/^ r . VII ( 1929 ) . 17 IT . Illustrated Manuscripts of Prudent ins ' , An
|
|