|
|
עמוד:270
מצויינת במצות שנ' ולאמר לציון עמי אתה' [ ישעיה נא טז , [ מטים את הכף לאפשרות אחרת , שגם עליה העיר תשבי , כי הדיון ב'מידות' — דהיינו , ספירות — מחייב אותנו להבחין בין ציון וירושלים , דהיינו , בין יסוד ומלכות . אולם בדברו על ציון ככנסת ישראל רומז ר' עזריאל בבירור כי היתה קיימת גם סימבוליקה של ציון כמלכות . מסורת זו נשתמרה בקבלה בחוג תלמידיו של הרמב"ן ונזכרת בכמה טקסטים , לעתים בצד הזיהוי ציון — יסוד . בפירוש אנונימי לעשר ספירות , שנכתב בחיי הרשב"א , נאמר : _י" 'מלכות , עטרה , חכמת שלמה ושלם וכת' הר"ר שלמה בן האדרת נר"ו שנקר' גם ציון יבנה אצלו ציון" — להב"ה . ' אולם לעומת הזיהוי הברור הנזכר של ציון ומלכות , בידינו שתי עדויות אחרות הגורסות כי הרשב"א קיבל מהרמב"ן מסורת אחרת — דהיינו , כי ציון היא סמל ליסוד , ואילו המסורת על ציון כמלכות מיוחסת לתלמיד אחר של _הרמב"ן , המקובל ר' יצחק טודרוס ( ברצלונה , סוף המאה הי"ג . ( בספר כתר שם טוב לר' שם טוב אבן גאון אנו קוראים , בדיון על ספירת יסוד " : וקבלתי מפי מורי הרשב"א גדול הדור נ"ר שקיבל מפי מורו הרב ז"ל שהוא ציון והסימן ובנה אצלו ציון וגר ומורי החסיד ריב"ט [ ר' יצחק טודרוס ] נ"ר מצא מפורש לרבי' ז"ל בפרש' וזאת הברכה ובמקומות אחרים שחכמת שלמה נקרא' ציון . ואמרתי לפניו שהכל אמת לפי דברי רבי' ז"ל באמת ובאמונה כי הכל בכל וכל בכל והודה ואמ' אמת . כנראה בהשפעת דבריו של ר' שם טוב " , כותב בעל ספר מערכת האלוהות על ספירת יסוד " : ' והרשב"א אמר שקבל מהרמב"ן ז"ל שנקראת זאת המדה ציון ונתן בה סי' ציון הלז . אמנם לא נר' כן בפירושו ... או אולי כי עקר ציון הוא המלכות . ' עדות על הלבטים סביב משמעות המונח ציון בחוג הרשב"א השתמרה בליקוטים שליקט אחד מתלמידיו " : כ"י הספריה הבריטית , Reg . 16 . a . x . קטלוג מרגליות מסי , 755 דף 93 ב ; כ"י ברלין , ( 01 . 8 ° 538 ) 122 דף 96 א . יחזקאל לט טו . במקור ציון ראשונה מנוקדת ציון . לפי כ"י פריס , 774 דף 76 א . בדפוס , בספר מאור ושמש , דף כו ע"ב , הנוסח משובש . הועתק גם בספר מאירת עיניים לרי יצחק דמן עכו , בהקדמה . והשווה גם לדברי ספר השם שנדפס בספר היכל השם , ונציה שס"א , דף לב ע"א : 'ואמרו כי היסוד נקרא ציון והמדד , הזאת [ מלכות ] נקראת ירושלים ... וכשהם יחד תקרא ציון כי היא עיר דוד וכן ציון מלשון ובנה אצלו ציון וציון קדוש ישראל . ' דומני כי אפשר למצוא רמז להבחנה בין ציון ומלכות בכתבי הרמב"ן עצמו : ' _והב"ה ישמחנו בציון וישמח ציון בבניה וישמח אותה בשכינתו . ' נדפס בתוך אי קופפר , יתשלום דרשת הרמב"ן "תורת הי תמימה" י , תרביץ , מ ( תשל"א , ( עמ' . 80 נראה כי השכינה — היא מלכות — תשמח את ציון , כנראה יסוד . על הקשר בין ספר כתר שם טוב וספר מערכת האלוהות ראה : גוטליב . הקבלה בכתבי רבנו בחיי ( לעיל , הערה , ( 15 עמ' , 259-249 ולענייננו בעמ' . 252 מהד' מנטובה שי"ח , דף סו ע"ב-סז ע"א . בדף עג ע"א יש לציון משמעות ברורה של מלכות , וראה תשבי במהדורתו לפירוש האגדות לרי עזריאל , עמ' 30 הערה , 3 ודבריו של די יהושע אבן שועיכ בפירושו לסודות הרמב"ן , פרשת וזאת הברכה . לפי כ"י הרווח 58 דף 105 א , מקביל , בשינויים קטנים . לכ"י קימברידג , ' א , Add . 671 , דף 124 א . יש להעיר כאן גם על הטקסט שנידון על ידי שלום , פרקי יסוד , עמ' , 285 בחיבור מבית מדרשו של _הרמב"ן שהובא שם נאמר על ספירת מלכות : יהיא ירושלים של מעלה ובתפילה נקראת ציון , כי היא ציון כל הכחות ... ועל כן יתחייבו הנשים במצוות לא תעשה כי הן מאותו מקור . ' אין ספק כי ציון כאן משמעה מלכות . אולם בטקסט מקביל שמצאתי בכ"י פאריס , 859 ד ף 6 ב , מתפרש הצירוף 'ציון כל הכחות' אחרת : יכרוך ייי מציון יי' העטרת מציון התפארת או היסוד וקורא ליסוד ציון לפי שהוא אוצר הנפשות כד' מה הציון הלז . ומפני שהוא פרה ורבה אמי מלמד שהיו ישראל _מצייניןן (! שם כלו' שהו' פרין ורבין ואם הוא התי
|
|