|
|
עמוד:163
איזידור מסביליה ( בישוף סביליה , מת בשנת ( 636 הבחין כארבע דרגות של בישופים : פטריארך , ארכיבישוף , מטרופוליטאן ובישוף , המקבילים להיירארכיית הארגון המינהלי האימפריאלי . הוא הכיר בעליונות רומא , אך לא הבחין בין פטריארך רומא ושאר הפטריארכים , שכן רומא היתה בעיניו רק אחת הפטריארכיות . כמו כן דירג איזידור מטרופוליטאנים מתחת _לארכיבישופים , על פי הדירוג המקובל בכנסייה המזרחית , דבר שלא היינו מצפים למצוא באירופה של ימי הביניים ' . שיטת איזידרר היתה ידועה ונפוצה בחוגים מלומדים נרחבים , עוד לפני שנכללה בךקךטום של גךטיאנוס " . מבין הקאנוניסטים היו מי שפעלו על פי שיטתו , כגון בוניצו מסוטרי , והם הפיצו את דעתו ברבים . אך מרבית הקנוניסטים קיבלו את תפיסת פסודו איזידור . פסודו איזידור שימש באמצע ימי הביניים כמסגרת הן לספקולציה והן לחידושים בחוקת הכנסייה . הוא שרטט תרשים של המבנה ההיירארכי של הכנסייה במאות הראשונות לספירה , ולמעשה היה זה אבטיפוס לכנסייה שהוא ביקש לראות על פי תפיסה זו . ההיירארכיה היתה כדלקמן ( 1 ? אפיפיור , ( 2 פרימאט — פטריארך , ( 3 ארכיבישוף ( 4 , בישוף . כמה נקודות מפתח בתפיסת פסודו איזידור ראויות להדגשה בזיקה לדיוננו . נקודה אחת היא כי לפרימאטים נועדו תפקיד ומעמד מרכזי במבנה הכנסייה , מכיוון 'שהם מחזיקים בערים הראשונות במעלה ומכיוון שמטרופוליטאנים כפופים להם ישירות . ' הנקודה השנייה היא קיומה של הקבלה בין ההיירארכיה החילונית והדתית : הפרימאטים חלשו על ערים שהיו גם בירות פוליטיות . המשוואה , או הנורמה , שקיים שוויון בין פרובינציה כנסייתית לבין יחידה מדינית ( מלוכה ) כלשהי ( Provinda = Regnum ) מושרשת בכל תפיסתו " . הנקודה השלישית היא נטיית פסודו איזידור לזהות את משרת הפרימאט עם משרת הפטריארך . שתי המסורות , של איזידור ושל פסודו איזידור , התקיימו זו בצד זו במאה הי"ב , ושתיהן נכללו בכתבי גרטיאנוס . גרטיאנוס עצמו העדיף את תפיסת פסודו איזידור , ומשום כך המפרשים , הךקךטיסטים '" , שהלכו בעקבותיו היו מוכנים לקבל את הדעה כי פטריארך זהה במעלתו עם פרימאט : 'מה שבמזרח הוא פטריארך , באירופה הוא פרימאט " . ' ברם , התואר פטריארך נשמר לחמש הפטריארכיות ההיסטוריות : אנטיוכיה , רומא , אלכסנדריה , _קונסטנטינופול וירושלים , ולזו של גךאדו . וןין ( unpublished 1 . p . _x ' 00 idem . ? Bisho ps . Metropolitans ; mil Pri- R . L . Benson . The BishopElect . Princeton I 96 _fv mates " שיטתו של איזידור פורטה בחיבורו 'על המשרות הכנסייתיות' . ( De Eeelesiasticis _oiriciis ) הדקרטום ( Decretum ) הוא קובץ שנערך על ידי גרטיאנוס , בשנת 1140 כנראה , וכולל חיבורים פטריסטיים , _muVnn של ועידות כנסייה ועוד , ובין השאר גם את חיבורו של איזידור . שמו המלא : , Disci _M'danlium Canonum Concordia ובקיצור : _ciratiani Deerelum . () , Pereis . Texie zur _deschichie des romischen mid Boni / o _Sutrinensis . Liber de vita Christiana . ed . L _י 2 . 3 _Kanomschen Rechtsim Milieluller . I . Berlin 1 _' _) . * פסודו איזידור הוא השם שניתן למחבר 'הצווים המזויפים' המיוחסים _לאיזידור מסביליה . קובץ זה נתחבר ככל הנראה בצפון צרפת במחצית השנייה של המאה הטי . י' 1 : _O . וו Provincia = Regnum \ C ' olloquia ) 3 ; Paris 19 _W . pp . 4 ! 69 Occhleiu ( _Pennsslvania-Paris-Dumbarton Oaks a _nrtfarn ar < an , \ 10 \ en . / re . ? Islam . _Hyzaiue , _Makdisi & d . sourdel-Thomine , eds .. / _w / "ww « R . I Benson . '" הדקרטיסטים הם המשפטנים בימי הביניים אשר עסקו בפרשנות החוק הקאנוני , וביישוב סתירות בו , על יסוד החומר שבחיבורו של גרטיאנוס . 159 : 1004 G \\ _bcnus Lunkxn _* '\ s . Liberdeslam licclesiac . PL . "
|
|