1. פטריארך ופטריארכיית ירושלים

עמוד:162

ו . פטריארך ופטריארכיית ירושלים א . הגדרת משרת הפטריארך והפרשנות עליה באחד באוגוסט , 1099 כשבועיים לאחר כיבוש ירושלים על ידי הצלבנים , נבחר הפטריארך הלטיני הראשון לשבת על כס הכהונה הפטריארכאלי בעיר הקודש . בלוח הנוצרי היה זה יום 'פטרוס בכבלים , ' וקשה להניח שבחירת התאריך היתה מקרית : לראשונה הוצב פטריארך לטיני על כסא הפטריארך בירושלים , שאויש עד אותה עת כפטריארך יווני אורתודוקסי , איש הכנסייה המזרחית , אשר כונה סכיזמאטיקן — החולק על עמדת רומא . למעשה , בחירתו של פטריארך לטיני במקום היווני השיגה מטרה הפוכה מזו שהוצהר עליה בקריאה למסע הצלב הראשון . במקום לקדם את האחווה ( fraternitas ) בין האחים הנוצרים במערב ובמזרח , הועמק הקרע בין הכנסייה המזרחית והכנסייה המערבית . שלא במתכוון , הבחירה של הצלבנים הניחה את היסוד לקיומן של שתי פטריארכיות במקום אחת בירושלים : פטריארכיה לטינית ופטריארכיה יוונית אורתודוקסית . זו האחרונה התקיימה כפטריארכיה גולה עד המאה הי"ט , מאז הכיבוש הצלבני ' . בחירתו של פטריארך לטיני לירושלים עוררה את שאלת היחסים שבין פטריארך ירושלים ופטריארך רומא , כלומר , האפיפיור . כיצד התייחסה האפיפיורות לפטריארך ירושלים הלטיני ? על מנת להבין את אופי הבעיה יש לראותה בהקשר הרחב של הבעיות שהעסיקו את האפיפיורות המתוקנת ואת הקאנוניסטים באירופה באותו הזמן : הגדרת תפקידו ומעמדו של הפרימאט ( Primatus ) והשלכותיה של הגדרה זו על מעמד הפטריארכים . שני מקורות עיקריים השפיעו ועיצבו את תפיסות המשרה _וההיירארכיה הכנסייתית במאה הי"ב : חיבורי איזידור מסביליה ופסודו איזידור . ' J . Gilling hum . Oxford 1972 . pp . 149-1 X 3 ; B . 1979 . pp . 97-1 I 1 ; HE . Mayer . The Crusades , Hans . . 1 . Shirley , Oxiord — New York — Amsterdam . ] . Rkhi \ n \ . _TheiMiin KingdomofJerusalem , _num . Hamillon . The Latin Church in the Crusader Stales . London 1980 ( להל ן המילטון ;( פראוור , הצלבנים , עמי . 199-160 ' ראה בכרך זה , הפרק 'העדות הנוצריות המזרחיות והצלבנים . ' עד ימינו מתייחסת הכמורה הגבוהה של הכנסייה _היוונית האורתודוקסית אל הפטריארך שלה כאל פטריארך ירושלים , בעוד שלדעתם הפטריארך הלטיני הוא פטריארך בירושלים . וראה עוד : . H ; _E 8 _I-9 M . qq , _TFP / _biolxO . _mfirfgnilliO Mayer . Risliimer . KHisler und Stifle 1111 Konigrcich H . H . 1972 J הכוונה _לאפיפיורות שלאחר ה'רפורמה' במחצית השנייה של המאה הי"א ( הקשורה לרוב בשמו של גרגוריוס השביעי . ( זו חיזקה בין השאר את מעמד האפיפיורות בכנסייה וביחס לעולם החילוני , והקפידה על משמעת חמורה במערך הכנסייה . הפטריארך והפרשנות להגדרה זו מנקודת הראות של חוקת הכנסייה המתגבשת . הבעיה השנייה היא המבנה הכנסייתי של פטריארכיית ירושלים כהשוואה לנורמות שהיו מקובלות לגבי פרובינציה כנסייתית באירופה . לפיכך נבדוק בפרק זה את היחס בין התיאוריות שנוסחו באירופה על ידי הקאנוניסטים לבין המציאות בממלכת הצלבנים . בעיות מפתח אלה לא נידונו עד היום במחקרים העוסקים בתולדות הכנסייה בממלכת הצלבנים , ותרומת הפרק הזה הינה הן בנקודת הראות והן במסקנות , המשלבות את ממלכת הצלבנים ואת כנסיית ירושלים במאבקה של האפיפיורות להכרה בתביעתה להיות 'אם ומורת הוראה לכל הכנסיות' . ( Mater et Magistra omnium ecdesiarum )

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר