|
|
עמוד:9
פתח דבר פנים רבות למחקר התלמודי . פילולוגיה , היסטוריה , תורת הספרות , תיאולוגיה , תורת המשפט , פנומנולוגיה של הדת , בלשנות ועוד - כולן מהוות דיסצפלינות מחקריות שיושמו במידה זו או אחרת בחקר ספרותם של חכמים . אך טבעי הוא , שכל דיסצפלינה תובעת בכורה לעצמה . חיבור זה הוא עיון הלכתי , ספרותי והיסטורי בתופעה הקרויה "תענית ציבור , " כפי שזו מתגלה בספרות התלמוד . נושא זה נבחר בין השאר , משום שקיימת בו האפשרות להיזדקק לשיטות מחקר שונות ולדלות מתובנותיהן , ובכך להעשיר את הבנתנו של הנושא . בחינה מורכבת זו מתבקשת כאן , שכן בפנינו תופעה הנדונה ומתוארת בספרות התלמוד באמצעות קטיגוריות הלכתיות ומחשבתיות של חכמים ; שהיוותה מסגרת חיה ונוהגת בציבור היהודי דאז , עם תפישות שונות אודותיה ; ושנהגה בתרבויות העולם העתיק . בגלל נקודות המבט השונות המשקיפות על תענית הציבור וגילוייה , בחינה זו הכרחית בכדי לעמוד על טיבה . הספר המונח בפני הקורא הוא עיבוד של עבודת דוקטור שנכתבה במסגרת החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים , בהדרכתו של פרופ' דוד רוזנטל . בעיבוד זה הושמטו אחד הפרקים וכמה מן הנספחים , סדר הפרקים שונה , כמה סעיפים עובדו ונכתבו מחדש , ונוסף פרק . מטרת העיבוד הייתה להפוך את העבודה לספר נגיש גם לציבור המשכיל המתעניין בעולמם של חכמי המשנה והתלמוד . זכות היא לי שד"ר מאיר איילי הסכים לכלול ספר זה בסדרת "הילל בן חיים" שבעריכתו . הסתלקותו מותירה חלל בשיח התרבותי הישראלי . במהלך כתיבת עבודת הדוקטור נהניתי מסיוע קרן הזיכרון לתרבות יהודית , מפרס על שם יהודה אורבך של החוג לתלמוד של האוניברסיטה העבוית , וממילגות שונות מטעם המכון למדעי היהדות של האוניברסיטה העברית ובראשן פרס וורבורג . תודתי נתונה להם בזה . המשימה הבסיסית והמסובבת בדיסצפלינות ההיסטוריות , היא קריאה מהימנה של המקורות . במידה שהצלחתי להשתית את דיוני על בסיס טקסטואלי ופילולוגי איתן , הרי זה בזכותם של מורי בחוג לתלמוד של האוניברסיטה העברית . הם שפתחו בפני את עולמה של הפילולוגיה ההיסטורית במחקר התלמוד , והם שהדריכוני בשביליו של תחום זה .
|
|