|
|
עמוד:9
תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד גדל » הו אלון מבוא 0 יק א ' לבירור מקומר . של התקופה התלמודית בתולדות ישראל הערכתה של אותה התקופה , שאנו פותחים לעיין בה מעתה , המקפלת קרוב לשש מאות שנה , מחייבת תחילה לקבוע את מקומה בספר ההיסטוריה הגדול של האומר . בכללותו . שגור אצלנו הנוהג להכליל את כל אותם הימים הרבים שמחורבן הבית השני ולהלן בתקופה ארוכה אתת , שאנו מכנים אותה בשם : תקופת הגלית . בהתאם לכך הרינו נוהגים לחלק את תולדות האומה חלוקה משולשת : ימי ב > ת ראשון ( לרבות פרק הזמן שקדם ליסוד המלכות בישראל , ( ימי בית שני ותקוות הגלות , הפותחת מיד עם החורבן . השקפה זו' הנסמכת על הבחנת כמה עובדות מכלל הסימנים הקובעים את המושג "גלות , " איננה דווקא מעשה חדש של הדורות האחרונים ! כבר אתה מוצא מעינה בדורות הסמוכים לחורבן . בכמה מקומות בדברי תנאים ואמוראים ראשונים , הרי אנו קוראים על "הזמן הזה" — כנגד הימים שבפני הבית — "שאין ישראל יושבין על אדמתך ולשונות כיוצא בזה . למעלה מכן — בכתביהם של אבות הכנסיה הנוצרית , המדברים בפרשיות הרבה בישראל שגלו מארצם והורחקו ממולדתם ונתפזרו בין האומות ונשתעבדו לנכרים . ואם תימצא לומר , כבר שמענו דבר זה מפי " בעל המעשים" עצמו , תיכף לשריפת בית המקדש . שכן אומר להם טיטוס ללוחמי ירושלים , שסירבו להיכנע לאחר שחרב הבית והוסיפו להילחם כשהם מגינים על שרידי עיר הבירה שבידם : "עמכם מת , היכלכם אבד , עירכם מוטלת תחת רגלי \ " ! ומכל מקום — דעה שגורה זו , אע"פ שאין היא נטולה מקצת מן האמת , הרי בכללותה אין היא הולמת את המציאות ההיסטורית . לאמיתו של דבר , הרי התקופה הנידונית , המתקשרת אמנם בכמה מגילוייה בתקופת " הגלות" ממש , חורגת היא בעיקרה וברוב סימניה ממסגרתה של זו . ואילו באנו לקבוע לה שם ומקום לעצמה , היינו רשאים לכנותה : תקופת ביניים , הממוצעת בין התחומים : תקופת המדינה היהודית ותקופת הגלות . אלא שהיא משמשת אף תקופת מעבר במידה מסויימת , שבן היא מקפלת בתוכה מעין ההליד של התפתחות ( שלילית ) כלפי אותה מציאות אחרונה — גלות ישראל . לאימותה של ההנחה הזאת נבחין תחילה בעובדות העיקריות הקובעות את 1 מלחמות ו' ו' ב , '
|
|