|
|
עמוד:5
היא' כלומר משנה מפורשת היא ואין חולק עליה' והרי היא 'גמרא' ( עיי להלן . ( ובבבא בתרא שם משיב אמימר ; גמרא' ורב אשי אומר : סברא נמי הוא' כלומר מסורת היא ואף הדעת נותנת כן ( ועיי שם בתוס' ד"ה אמר . ( וכן אמרו ( פסחים צד' א ) שמאמר רבא על היקפו של עולם ועל הרקיע 'חדא גמרא וחדא סברא' ( מה שאמר על היקפו של עולם 'גמיר הוה מרבית' ' ומה שאמר על הרקיע 'סביר לה מדעתיה / למדי מן המאמר ששמע מרבו על היקפו של עולם . ( ועיי עוד גיטין ו , ב . דוגמה מאלפת על גמרא וסברה יש לנו בבכורות כ , א . ר' יהושע אומר שם ( ועי' תוספתא ב' ' י"ב : ( אלא אמרו סימן הולד בבהמה דקה וכוי ( עי"ש במשנה ג' ' א ' ( ' ואני אין אני אומר כן אלא וכוי . ועל כך שואל התלמוד ! מאי איכא בין גמריה לטבריה 1 היינו בין הגמרא שמוסר ר' יהושע ( אלא אמרו וכר ) לבין הסברה 'ואני איני אומר כן' וכוי ' כפירוש רש"י . ובפירוש ר' גרשום ; י אלא אמרו — היינו גמריה מה שלמד מרבו . םבריה — היינו ואני איני אומר כן . אמנם יש שפירוש 'סברא' הוא להבין את ה'גמרא' על בוריה' כמו שאמר אביי ( יומא לג' א !( גמרא גמירנא' סברא לא ידענא ( רש"י : לתת טעם לדבר מדעתי ' וכן מבואר בעירובין יח' א , ( וכדרך שאמרו על רי מאיר ( ערובין יג' א = סוטה כ' א ) שבא לרי ישמעאל 'וגמר גמרא' ובא לפני ר' עקיבא 'וסבר סברא . ' ומפרש רש"י ( בסוטה שם : ( 'וגמר גמרא . המשניות סתומות כמו שהן כדגמיר להו מרבו ורבו מרבו . ' ועל 'סברא' אומר רש"י : ' לעמוד על עיקר טעמי המשנה מפני מה זה טמא וזה טהור' זה אסור וזה מותר' ועל מה כל דבר נסמך ועל איזה מקרא — וזה תלמוד שהיה בימי התנאיםי — ולהבין דבר מתוך דבר . כשהיה דבר חדש נשאל בבית המדרש מהיכן ילמדוהו ולאיזה משנה ידמוהו . ' וכן אמרו על ר' עקיבא ( סנהדרין סח , א !( גמרה מר' אליעזר ולא סברה' הדר גמרה מרי יהושע ואםברה ניהליה 9 . וכן אמרו ( בבא בתרא קכא' א ;( ר' יוסי בר . 8 במובן זה נאמר 'תלמוד לומר . ' ונמצא בברייתא : 'לתלמודו הוא בא , ' היינו בא הכתוב ללימודו ( מכילתא משפטים פ"ד ופ"ו , ספרי במדבר פיסקה ב' וע"ג ; ראש השנה לד , א , ( בבבלי שואלים : מאי תלמודא ( בדפוסים : גמרא , ( כלומר היאך לומדים דבר זה מן המקרא ( שבת קמט , א , פסחים נח , ב , יבמות עב , א ! חולין סח , ב , קמ , ב ועוד . ועי' בבא קמא קד , ב . ( ואומרים : נםיב לה תלמודא , כלומר מביאים מקרא לשם ראיה , כגון יומא כג , ב ; יבמות עב , א ; בבא מציעא יא , א ( עיין שם בד"ס ) ו בכורות יט , א . וכן נאמר : תלמוד ערוך הוא בפיו ( שבועות מ , ב ; מנחות טו , א [ לפנינו : לימוד , עי' שם בד"ם , [ סו , ב 1 מעילה יז , א ;( או : בידינו ( ביצה לד , ב [ לפנינו : לימוד , עי"ש בד"ם ] , זבחים יט , א . ( ועי' עוד רש"י במדבר כ"ח , י : ' נאמר על עולת התמיד לתלמוד זה . . 9 ועיין בפירוש ר' גרשום לבבא בתרא קנח , ב : רבן עזאי תלמיד חבר היה של
|
|