|
|
עמוד:13
ייתכן שמקצת מרכיבי התהליך ומחולליו לא ייחשפו לעינינו עד תום , ושום מאמץ מחקרי לא יוכל לדלות את כל פרטיהם מתהום הנשייה אל הכתב . רבים ממחיי השפה פעלו מאחורי הקלעים של ההיסטוריה ולא עשו מה שעשו אלא מתוך אהבה שאינה תלויה בדבר . הנחו אותם אידיאליזם לאומי וכעין אקטיביזם משיחי , והם לא התפנו להנציח את מפעלם בספרי ההיסטוריה . לכל אלה מוקדש ספרי במלוא הענווה . סיפור תחייתה של הלשון העברית בכתב ובעיקר בדיבור יתמקד בייחוד בפולמוסים ובמאבקים שנמשכו כמה עשרות שנים , בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים . מקצת העימותים , אליעזר בךיהודה היה להם צומת דרכים וצומת עצבים . ההתעמתות הייתה עזה , בי היו שרצו להחיות את העברית והיו שהתנגדו להחייאתה או נשארו אדישים . הכוחות הנאבקים לבשו צורה ופשטו צורה , השפיעו זה על זה , השתלבו ונפרדו . בשאלת ההברה בלבד העריך ביאליק שהיא מותנית ב'אלפי תנאים וגורמים [ ... ] ובכוחם של חוקי ברזל תקיפים' - קל וחומר השאלות שמעלה המכלול כולו . בפעולת הגומלין של מרכיביו פעלו מגמות סותרות , וכדי לגלות את כל שורשיה של התופעה ולהבין את משמעותה הפסיכו דינמית , הסוציו לינגוויסטית והתרבותית ספרותית , יידרש מחקר נפרד . כאמור למעלה , אין להעריך את משקלם של מרכיביה ואת קשרי הגומלין שלהם אלא על פי המערכת כולה . יש לגבש מסגרת מושגית למחקר כדי שיוכלו החוקרים 'לדבר בשפה אחת . ' אין במינוח האחיד כדי לפגוע בגמישות החקירה ובחשיבה המדעית ובשטף הרעיונות . כל עוד לא תנוסח מסגרת מושגית מקיפה ועקיבה שמונחיה מוסכמים על כל החוקרים , נהיה כמגששים באפלה . אין עבודה זו מתיימרת להכריע בכל השאלות ההיסטוריות והקונצפטואליות השנויות במחלוקת . השתדלנו להעמיד דברים על דיוקם , בייחוד במקומות שהוצגו בהם לפנים סברות והנחות כעובדות בדוקות או כשגורם חלקי זה או אחר הוצג כסיבה בעלת תוקף כללי - והיו מי שנחפזו להכליל הכללות . הדגשנו את הבעיות המרכזיות ועוררנו ספקות בבמה קביעות נחרצות , ולמעשה החלפנו כמה סימני קריאה שתחיית הלשון העברית ומחקריה משופעים בהם בכמה סימני שאלה - הכול לפי העניין ומצב המחקר כיום . לנגד עיני מקצת החוקרים ריחפה 'מסגרת מושגית' ויש בהם שכבר הכירו בכמה סוגים של גורמים וסיבות ובכמה סוגים של תוצאות ומסובבים , אבל לא היה די בהכרה זו כדי לבנות מסגרת מושגית שכל מרכיביה קשורים זה לזה בקשרי זמן , מקום , סיבה ומסובב . דב סדן היה מן החוקרים היחידים שהכיר במורכבותה של התופעה ואמר זאת בכמה הקשרים . במאמרו 'לשון עברית חיה - לגבורות' אמר , למשל : [ ... ] ' לכאורה נסתיימה פרשת הבירור , שכן נתחוורו לנו בערך , גורמי הראש וגורמי המשנה
|
|