|
|
עמוד:13
את השתקעותו בךגנסבורג אפשר לראות כניסיון להקים שם את כת החסידים , שאותה חזה ותיאר ב ' ספר חסידים / לאחר שכשל בניסיונו להקימה במרכזים הגדולים בארצות הריינוס . אף כי ההשערה הזאת מתקבלת על הדעת , אץ בידינו כל עדות שתאשר כי במקומו החדש זכה ר ' יהודה להצלחה בהפצת תורתו השנויה במחלוקת . אין לנו כל ידיעה על קיומה של כת חסידים מאורגנת , כפי שביקש לכונן בהוראותיו המפורטות ב ' ספר חסידים / או על כך שתורת התפילה המיסטית שלו זכתה להדים דווקא בתחום מושבו במזרח . סביר להניח , שאישיותו וכוח השפעתו תרמו לעיצובם של הלכות ומנהגים , אך אין כל הוכחה לכך שעלה בידו להגשים בךגנסבורג חלומות שלא נתקבלו על לבותיהם של חבריו ותלמידיו בשפיירא . ד . כתביו של ר' יהודה החסיד האנונימיות המאפיינת את יצירתו של ר ' יהודה החסיד מונעת כל אפשרות לערוך רשימה ביבליוגרפית סבירה של כתביו . מאמרים אחדים בתוך 'ספר חסידים ' מעלים דרישה תקיפה , שלא ירשום אדם את שמו על ספריו ופיוטיו , כדי שלא יתגאה בהם , ואם בוטח הוא בעצמו שיעמוד בניסיון , הרי תמיד יש חשש שבניו יתגאו בדברים שכתב אביהם . כך לדוגמה אנו קוראים ב ' ספר חסידים ' וכל הציטוטים מתוך 'ספר חסידים ' כאן ובהמשך הם מתוך מהדורת ויסטעניצקי : ( ... הנה כמה ברייתות וכמה מדרשים ומי שחיבר הספר לא כתב , אני פלוני בן פלוני חברתי את הספר . כשנהנה את הלב ממה שעשה , הרי קיבל את עולמו בזה העולם . ויש מן הראשונים שלכך לא רצו להזכיר שמם בפיוטים שיסדו , כדי שלא יהנה לבם ולא יתגאו זרעם לומר אבותם עשו כך וכך , כגון אהללה אלוהי , ואע " פ שאילו היו יודעים יהיו מברכים זכרו , אמרו , מוטב שלא יתגאו ולא ישתוררו ( סימן תתתשכח , עמ י , 374 והדברים חוזרים גם במקומות אחרים . ( ר ' יהודה החסיד קיים את שדרש , ואין בידינו אף חיבור אחד ששמו מתנוסס עליו בגלוי או ברמז . ככל הנראה , איש מחבריו ומתלמידיו לא הלך בדרכו בעניין זה , וכולם זיהו את עצמם בחיבוריהם . הגדיל לעשות ר ' אלעזר מו 1 רמס , ששמו מתנוסס לעתים לא רק בראש חיבוריו , אלא אף בראשיתן של פסקאות רבות . ככל הנראה יצא ר ' אלעזר ידי חובת הצניעות שדרש רבו על ידי כך שהוסיף לשמו באופן קבוע את התואר "הקטן . " התלמידים שלא נהגו על פי רצונו של רבם
|
|