|
|
עמוד:8
להפקיע את הציונות מידיה של הדת , וכנגדם יש ששוללים את הציונות מכל וכל , בסמלה לדידם את היפוכה של היהדות המסורתית . העמדות הללו באו לנו בירושה מן ההיסטוריה הציונית , אך הן התפתחו בכיוונים חדשים במדינה היהודית , מכוח אילוצים שהזמן , ובעיקר המקום , גרמום . באיזכורה של הקמת המדינה הגענו אל הגבול הכרונולוגי שבו דן הספר הזה , וכאן גם המקום להבהיר במה עוסק הספר . הספר הוא פרי עבודה משותפת של היסטוריונים וחוקרים מדיסציפלינות אחרות — סוציולוגיה , פילוסופיה יהודית , משפט ועוד — מישראל ומארצות הברית , שהתכנסו באפריל 1990 באוניברסיטת ברנדייס שליד בוסטון לכנס בינלאומי על ציונות ודת . הכנס נועד לשפוך אור על ההבטים השונים הכרוכים בנושא , על יסוד מחקר אמין ופרספקטיבה היסטורית . בכנס עצמו הוצג מיגוון רחב של עבודות , הדנות בעמדותיהם של זרמים שונים בציבוריות היהודית מאז שלהי ההשכלה וער להקמת המדינה . נערכו דיונים ולובנו חילוקי דעות באווירה של פתיחות ומתוך גישה עניינית . הדיונים בכנס שימשו בבחינת השראה להוצאה לאור של הספר . יוזמי הכנס והמוציאים לאור של הספר — מכון טאובר לחקר תולדות היהודים באירופה שבאוניברסיטת ברנדייס , החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז זלמן שזר — נדרשו לאחת הסוגיות המרכזיות בתולדות הציונות כדי לתת בידי הקורא מפרי המחקר שנעשה בשנים האחרונות בסוגיה זאת . אף שהספר נכתב פרקים פרקים בידי מחברים רבים — כל אחד בתחומו ועל פי דרכו — מקווים העורכים , שהפרקים השונים של הספר אכן מצטרפים יחד למסכת אחת . אגב כך יש להוסיף גם הבהרה טכנית לגבי המינוח הנוהג בספר : כמה מן המחברים השתמשו בעבודותיהם באותם המושגים במשמעויות שונות במקצת זו מזו . במיוחד אמורים הדברים במשמעות המיוחסת לשמות כמו "חרדים , " " אורתודוקסים " , " אולטרה אורתודוקסים , " או "חילוניים " , " חופשיים , " וכן " רדיקליים . " כיבדנו את רצונם של המחברים והשארנו על כנם את המושגים רבי המשמעות הללו מבלי לכפות על הספר מינוח אחיד , אך אין לנו ספק שהקורא יעמוד על נקלה על כוונת המחבר על פי הקשרם של הדברים . אנו מודים לכל אלה שסייעו בהכנת הספר . למרכז זלמן שזר אשר מוציא לאור את המהדורה העברית ולמנהלו מר צבי יקותיאל , לד"ר דבורה ברזילי יגר ולמר יצחק כהן על תרומתם להכנת הספר , ולגב' מעין אבינרי רבהון אשר ריכזה את עבודת המערכת . העורכים
|
|