מבוא מאת שמואל אלמוג

עמוד:11

הרעיון הלאומי הוא , איפוא , אהד הצירים המרכזיים של ההיסטוריה היהודית בעת החדשה וראוי לעקוב אחר גלגוליו כדי לעמוד הן על משקלו הסגולי והן על השפעתו במציאות . יישוב ארץ ישראל : ההסברה הציונית יודעת להצביע על הנסיונות הרבים שעשו יהודים במשך דורות על דורות לשוב ולהיאחז בארץ . המחקר מצירו תרם לגילוי עקבותיהם של יחידים מישראל ושל חבורות שלימות , שעלו לקיים את מצות ישיבת ארץ ישראל או להיטמן בבוא השעה באדמת הקודש . הזיקה המסורתית של היהודים לארץ מצאה כאן יותר מאשר ביטוי סמלי , כי היא הניחה יסוד גם ליישוב ממשי מסוים . לעומת זאת לא היתה לעליות הללו השפעה של ממש על גורל הארץ עצמה . עניין זה מבליט את נפתולי הרציפות הדיאלקטית של תולדות ישראל : א . מהחורבן ואילך הולכות ונפרדות דרכי ההיסטוריה של עם ישראל מתולדות ארץ ישראל " - , ' ב . הזיקה של היהודים לארץ קיימת מאז באורח מקביל לתולדות הארץ עצמה ; ג . במחצית השנייה של המאה התשע עשרה מסתמנת שוב מגמה לשילוב גורלה של ארץ ישראל בהיסטוריה היהודית גופה . מאז החלה העלייה מתוך מניעים לאומיים , חלה גם תמורה במשקלם המדיני של היהודים בארץ ישראל . במידה שהדבר מתאפשר בתנאי האימפריה העותמאנית , חדלים היהודים בארץ ישראל להיות גורם מסתגר וסביל ומפעילים את כוחם בעניינים הנוגעים לארץ עצמה . זו אינה רק תוצאה של גידולם הכמותי באוכלוסיה , כי אם גם פרי השאיפות הלאומיות של ' חובבי ציוך ושל הרוח החדשה המפעמת בלב העולים לארץ . הכלל הוא שהעלייה לארץ ישראל מקבלת משמעות אחרת משעה שהיא יוצאת מגדר מצוה דתית ונעשית בשמו של הרעיון הלאומי . יישוב ארץ ישראל , בבחינת תופעה חוזרת ונשנית בתולדות ישראל , מקבל דחף מהפכני כאשר מצטרף אליו היסוד הלאומי החדש . כך נראים הדברים בדיעבד , ממרחק של דורות . במציאות לא תמיד קל להבחין בין המניע המסורתי לעלייה לבין היסוד הלאומי ויש שהם עולים בקנה אחד " . העיון בהיסטוריה שקדמה לציונות מלמד על טשטוש התחומים שבין כמה מן התופעות הללו ועל הצורך להתוות בזהירות את קו הגבול שבין חדש לישן . חזון שיבת ציון : זהו הסבוך מבין שלושת העניינים הנזכרים כאן . שיבת ציון היא שאיפה דתית משיחית מובהקת ולעומת זאת היא מבטאת גם את מגמתה של הציונות המודרנית . נוסף על כך יש לכיתות נוצריות מסוימות חזון שיבת ציון משלהן . יש קושי מתודולוגי להבחין בין התכנים השונים המסתתרים מאחורי המכנה המשותף 9 בן ציון דינור , דורות ורשומות , ירושלים תשל"ח , עמ' 10 . 99 מרדכי אליאב , ארץ ישראל ויישובה במאה הי"ט , ( 1917-1777 ) ירושלים , 1978 עמ' 11 . 256 , 262 אליעזר שביד , מולדת וארץ יעודה , תל אביב , 1979 עמ' Yona Malachy , American Fundamentalism and Israel , Jerusalem 1978 , p . 3-4 . 12 . 106

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר