|
|
עמוד:9
א . מצות ישיבת ארץ ישראל וקיומה במשך הדורות ; ב . חזון שיבת ציון על פי המסורת ובגרסה המודרנית ; ג . בשורת ה'ךסטורציה' של היהודים בחוגים נוצריים ; ד . הגות וספרות פרוטו ציונית אצל יהודים ונוצרים ; ה . צמיחתו של הרעיון הלאומי היהודי ; ו . ארץ ישראל כמוקד להתענינות מדינית של המעצמות . היסודות הללו נמנו כאן בחינת ראשי פרקים , לא לפי מעלת חשיבותם ולא לפי סדרם הכרונולוגי , אלא כמשמשים בערבוביה . יש ביניהם שורשים היסטוריים עמוקים ויש שאינם אלא רקע להתרחשויות . כמה נושאים מוצגים התפתחות אימננטית בקרב היהודים ויש תופעות שהזמן גרמן , אך בדיעבד הכשירו את הלבבות לקראת הציונות . אף לא מנינו במפורש כמה סוגיות , שחלקן בתולדות ישראל . ילך ויגדל ברבות הימים ושתהיה להן גם השלכה ישירה על הציונות , כגון ; א . לבטי האמנציפציה ואכזבותיה ; ב . משבר החברה המסורתית ; ג . חבלי הקליטה בקרב האומות ; ד . רדיפות , לחץ כלכלי והגירה -,ה . השפעת הלאומיות המתעוררת . הקבוצה הראשונה מצביעה על היסודות של ההיסטוריה הקדם ציונית ואילו הקבוצה השנייה מורה על התהליכים שהבשלתם הצמיחה את הציונות עצמה . עם זאת , אי אפשר להבחין באורח חד וחלק בין מוקדם ומאוחר בנושאים כה מורכבים וצריך לעקוב אחריהם בהשתלבותם זה בזה . טול , למשל , את התהוות הרעיון הלאומי היהודי , נושא המופיע בקבוצה הראשונה , ואת השפעת ההתעוררות הלאומית , שבקבוצה השנייה . אף כי הדוגמה של התנועות הלאומיות כבר עמדה לנגד עיניהם של 'מבשרי הציונות , ' בכל זאת לא הבשילה הזהות הלאומית של היהודים אלא לאחר שנתעצבה במצרף ההסתגרות הלאומית של שכניהם . התעוררות והתחדשות מסגרת הזמן של הקובץ היא המאה השמונה עשרה והמאה התשע עשרה וליתר דיוק — מאז ערב המהפכה האמריקנית ( 1776 ) ועד להקמת מקוה ישראל . ( 1870 ) זוהי תקופה של תמורות גדולות בהיסטוריה ובמהלכה עוברים על עם ישראל שינויים מרחיקי לכת . היהודים חדלים להיות קבוצה בעלת מעמד מוגדר , כפי שהיו בחברה של ימי הביניים , והם נקלעים לסתירה שבין ניסיון להשתלב בחברה לבין עיצובה של זהות יהודית חדשה . על רקע זה 4 שלמה אבינרי , הרעיון הציוני לגוניו , תל אביב , 1980 עמ' 5 . 20 שמואל אטינגר , תולדות ישראל בעת החדשה , תל אביב , 1969 עמ' . 21-19
|
|