|
|
עמוד:75
בממצאי שומרון גם בתחומים אחרים , כגון באדריכלות ובאמנות בתקופות שקדמו לימי השלטון הפרסי . במחקר כיום מייצג המונח 'שומרני' את העם שיצר אותה תרבות מיוחדת שראשיתה בתקופה הרומית המאוחרת . ועל כן אולי קשה להשתמש במונח 'שומרנים' כשאנו דנים במאה הרביעית לפנה"ס . על כן השאלה החשובה ביותר המתעוררת היא זהות הטובע של מטבעות אלה . האם די אם נאמר שהמטבעות נטבעו על ידי העיר שומרון . או שעלינו להעז ולקבוע שאלה הם מטבעות של השומרנים — ממש כשם שאנו מתייחסים למטבעות 'יהד' כאל מטבעות יהודיים ? נראה שהמענה לשאלה הוא ברוח הדברים הבאים 1 אם מרבית היישוב בשומרון , בעיר וסביבותיה , היה של עם שהגדיר עצמו , במאה הרביעית לפנה"ס , כ'שומרנים' — הרי שמטבעות אלה שומרוניים , ולמעשה של שומרנים יהויסטים . המחקרים בנושא זה הם בעיצומם . תגליות ואדי דליה , שם נמצאו תעודות של שומרנים שישבו בשומרון במאה הרביעית לפנה"ס , נוסף על כל שידוע לנו מזה שנים ממכתבי יב , מחזקות בלבנו את התחושה שעיקר מניינו של היישוב בשומרון היה אוכלוסייה שהגדירה עצמה כשומרונית יהויסטית , אם כי ניכר בה , על פי מבחר השמות , שהתערבבו לתוכה יסודות נכריים , כגון פניקים , סורים וכר . עם שמות המושלים שעל המטבעות נמנים שמות עבריים מובהקים , כמו ירבעם , חנניה , יהוענה , דליה , בדיה ועבדאל , ולעומתם שמות נכריים : בדיחבל ( בבלי , (? חים ( פניקי , ( בגבת ועוד ( ראו איורים . ( ושמא ניתן להסיק מכך שבתקופה זו היו עדיין השומרנים קונגלומראט אתני , ובו כמה ישויות תרבותיות ובהן בולטת הישות היהויסטית . האל השומרוני ? המעניין במטבעות הוא המטבע שבצדו האחד נראה פרש דוהר על סוס לימין , על ראשו טיארה פרסית , מניף חרב ; ומתחתיו שם המושל : יהוענה ( ראו מטבע . ( 6 בצד שני נראית דמות אל מזוקן , יושב על כס עם כתר לראשו , תומך שרביט בשמאלו ומריח פרח שושן שהוא מחזיק בימינו ; לפניו — פמוט . מימין לדמות , כתובה כתובת יוונית : . ZEc £ דמות זו מופיעה על מספר מטבעות שומרוניים בגרסאות שונות , ועליהם כתובות אחרות — 'שמרין , ' או השם הפרטי 'בת' ( בגבת . ( במטבע זה מזוהה דמות האל היושב כזאוס . מה מסתתר אפוא מאחורי דמות זו של זאוס במטבעות שומרון ? מיעוט המקורות על השומרנים מן התקופה הפרסית מאלץ אותנו להשתמש בידיעה מעניינת מתקופה מאוחרת יותר — דברי יוסף בן מתתיהו על גורל השומרנים בימי אנטיוכוס הרביעי : ראו pp . 155-161 Moorey & P . Parr ( eds . ) . Archaeology in the Levant : Essays for Kathleen kenyon , Warminster 1978 , M . Mallowan . 'Samaria and Calah Nimrud : Conjunctions in History and Archaeology' , R .
|
רשות העתיקות
|