שמריהו טלמון מסורות בדבר השומרונים במקרא

עמוד:19

הריבוי 'בתי במות' ( מלכים א , יג לב ; מלכים ב , כג יט ) התייחס במקורו לשני המקדשים התאומים בבית אל ובדן ( יב כט-ל , ( אשר שימשו כ ^ וח ^ ש ^^^ ס בגבולה הדרומי והצפוני של ממלכת אפרים . המבנה הפולחני המרשים שחשף א' בירן בדן , מעיד על החשיבות הרבה שיוחסה למקום . מקדש רב ממדים כמו זה לא היה בשאר הבמות הרבות שהוקמו בממלכת אפרים או ביהודה . המקדש בדן היה תאומו של המקדש המלכותי בבית אל , וכמוהו נחשב 'מקדש מלך ובית ממלכה . ' אולם בכל אזכוריו האחרים של הריבוי 'בתי במות , ' לשון זה משקף את מגמת המחברים והעורכים היהודאים לערער על מעמדו המיוחד של , Reichsheiiigtunrn המקדש הראשי של ממלכת אפרים שבבית אל , ולהורידו למעמד של במה בין במות . יש בכך עיוות מגמתי של התפיסה האפרימית את מעמדו הייחודי של המקדש בבית אל , שלה שורשים עמוקים במסורת המקרא קודם זמנו של ירבעם בן נבט . המעמד המיוחס של בית אל משתקף גם בהערת עורך אחרת . 'ויעשו להם מקצותם כהני במות ויהיו עשים להם בבית הבמות' ( יז לב . ( הערה זו היא ציטוט כמעט מילולי של דברים מפורשים , הנמצאים בתיאור הצעדים שנקט ירבעם בן נבט כדי לבסס את מרידתו בבית דוד ובמקדש בירושלים : 'ויעש את בית במות ויעש כהנים מקצות העם' ( מלכים א , יב לא ; והשוו שם , יב לב ; יג לג . ( לאור הניתוח שלעיל מתבקשת המסקנה , כי ההתייחסויות לפולחן העגל באפרים , הבאות ללמדנו כי רבו בתי במות בממלכת שומרון קודם נפילתה בידי האשורים וגם אחריה , משקפות מגמה מובהקת של עורכים מבני יהודה . לפיכך יש לנו לומר כי הרמיזה המגמתית ב יז כט אינה אלא הוספה משנית , ששובצה בדברי דין וחשבון היסטורי . דין וחשבון זה , במקורו , תיאר באופן עובדתי את קליטת המתיישבים הזרים ופולחניהם בתחומי ממלכת אפרים לשעבר . כאמור , הנוסח המקורי של הכתוב יז כד-לא היה כדלהלן : 44 ראו ש' ייבץ , 'דן , ' אנציקלופדיה מקראית , ב , טורים , 683-678 בפרט טור 45 . 683 ראו אי בירן , דן — שנות חפירות בתל דן , ירושלים תשנ"ב . 46 בממלכת אפרים : מלכים ב , יז ט ; יחזקאל ו ו ; הושע י ח ; עמוס ז ט ; מיכה ה ט-יד ; דברי הימים ב , לד , ו-ז וכיוצא בזה ; ביהודה : מלכים א , טו יד ; ירמיה ב כח ; יא יג ; יחזקאל טז טז ; דברי הימים ב , יד א-ד ; כא יא . 'גם הוא [ יהורם ] עשה במות בהרי יהודה ; ' בתרגום השבעים : 47 . ev noteoiv 10-0501 עמוס ז יג ; השוו מלכים א , ג ד ויהושע י ב . מעניי ן לציין , כי ב' מזר הסב תואר כבוד זה של מקדש בית אל ( ודן ) על מקדש ירושלים , כדי להבליט את מעמדו המיוחד ביהודה . ב' מזר , 'ירושלים י מקדש מלך ובית ממלכה , ' הכינוס הארצי השנים עשר לידיעת הארץ , ירושלים תשי"ז , עמ' . 32-25 הנביא עמוס כרך צמד מקדשים זה יחד בניב 'במות ישחק ומקדשי ישראל' ( עמוס ז ט ; השוו ישעיה טז יב 48 . ( נטייה זו מתגלה בבירור בהימנעות מן השימוש במונח 'בית במותי בתיאור הריסת הבמה שבבית אל בימי יאשיהו : 'וגם את המזבח אשר בבית אל הבמה עשה ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל גם את המזבח ההוא ואת הבמה נתץ' ( מלכים ב , כג ' 01 השוו מלכים א , יב לא-לג . ( למעמד המיוחד של 'הבמה' בבית אל לפני ימי המלוכה מרמז שמואל א , י ג-ה , ובשלהי בית ראשון או בראשית בית שני — יחזקאל כ כט . 49 בראשית יב ו ואילך , יג א-ד ; כח י-כב ; לה א-טו ; שופטים כ יז-כח , ועוד . 50 בדבר משמעות המונח 'מקצות ( ם ' ( כ'הטובים ( שבעם , ' ( ראו טלמון ( לעיל , הערה , ( 41 עמ' . 118-115

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא