|
עמוד:12
הסינכרוניזמים של שנות מלכות הושע מלך ישראל עם שנות מלכותם של אחז וחזקיהו מלכי יהודה מוכיחים , כי יחידות הטקסט יז א-ד ויח ט-יא הן חלקים של הרישום ההיסטוריוגרפי המאפיין את ספר מלכים . האזכורים של שנת שתים עשרה לאחז ב יז א , ושל השנים הרביעית והשישית למלכות חזקיהו ב יח ט-י , אינם מותירים ספק בדבר כי הפסוק יח ט אכן ממשיך את התיאור ההיסטורי של ימי שומרון האחרונים — תיאור שראשיתו ב יז א , והוא נקטע כ יז ד — ומביאו עד לסופו , הגליית ישראל ( בתרגום השבעים : ( Es 7 rf lan & peiav בידי מלך אשור . נתעלם לפי שעה מן הפסקה האנליסטית יח א-ח שלפני החזרה המגשרת , שהיא ללא ספק חלק אינטגרלי של המסגרת ההיסטוריוגרפית של ספר מלכים ( ראה להלן , ( ונפנה לבחינת מכלול ההוספה יז ה-מא , הממוסגרת על ידי יז ג-ד והחזרה ב יח ט . אופייה המורכב של ההוספה בולט לעין . זיהוי של 'חזרה מגשרת' שוב מסייע לקבוע את קו התיחום בין היחידות השונות שבתוכה : הדעה המקובלת שפסוקים יז ז-כג הם יחידה בפני עצמה מתאששת על ירי החזרה על המשפט 'ויגל את ישראל ( מעל אדמתו ) אשורה' ( יז כג . ( הלשונות החוזרים בשינויים קלים ב יז ו וב יז כג הם בבחינת 'דלת' ו'סוגר' המקיפים את יחידת הטקסט יז ז-כג . מסקנה זו מאוששת על ידי השימוש בסוף הפסקה בנוסחה 'עד היום הזה , ' המצריכה דיון נוסף . 22 החזרה על הנוסחה 'עד היוס הזה' ב יז ליא וב מאב משמשת גם היא על דרך 'סוגר מעין הדלת , ' התוחמת גבולותיה של יחידת משנה נוספת . על ידי כך מסומנת חטיבת הטקסט שבין שתי החזרות , כלומר יז לדב-מאא , כרכיב עצמאי נוסף , שנשזר לתוך הרכיב המוסף הכולל , יז כד-מא . גלוסות וחזרות שונות , שלא ניתן לפרטן כאן , מגבירות את המורכבות של הוספה זו , אך אינן משפיעות על טיעוננו המרכזי .
|
רשות העתיקות
|