|
|
עמוד:11
כנסת " אליהו הנביא , " נמצאה מערה קטנה ובה כסא' ולפי אגדה עממית ישב עליו אליהו הנביא' כשהופיע פעם בערב יום הכיפורים להשלים ה"מנין . " שני בתי הכנסת האחרים באותו גוש היו בית הכנסת "קהל ציוך ו , ' גית הכנסת האיםטנבולי . " בבית-המדרש העתיק " בית אל" ישבו דורות של מקובלים ועסקו ברזי ח"ן . אלה היו חיים במשותף מאז נתאגדו תחת ראשותו של המקובל רבי שלום שרעבי שעלה מתימן בשנת . 1760 בבית מדרש קטן זה אפשר היה לראות את "כתב ההתקשרות" של חבורת המקובלים . על רבי שלום שרעבי סיפרו כי אליהו קנביא היה יושב לצדו ב"בית אל" ומבאר לו את סודות הקבלה . שני בתי כנםת נהדרים היו "החורבה" ו"ניסן ב"ק . " בהקמתו של " בית יעקב" או "חורבת רבי יהודה החסיד" והחורבה" בלשון העם ) החלה חבורת העולים שבאה בשנת 1700 בשיירת דבי יהודה החסיד כדי "לקרב את הגאולה על ידי סיגופים וצומות' תפילה וצדקה וקינה על גלות השכינה . " זמן רב עמד בית הכנםת בחורבנו ומכאן שמו » " החורבה . " הוא נחנך מחדש רק בשנת . 1864 כאן נשמרו דגלי הגדוד העברי מימי מלחמת-העולם הראשונה ; כאן התפלל "הנציב הראשון ליהודה" ' סיר הרברט םמואל' בשבת הראשונה לבואו וקרא בהפטרה : " נחמו , נחמו , עמי . " על קירות "החורבה" ועל קירות בית הכנםת " תפארת ישראל" שנקרא בפי העם על שם מיסדו ניסן ב"ק ( בן קדושים ) היו ציורים נהדרים . על קירות "ניסן ב"ק" היה מצוייר אריה מבכה על חורבן המקדש ( לפי האגדה . ( שני בתי כנסת אלה היו גבוהים ומקורים כיפות . הישיבות הידועות ביותר היו שתים : "שער השמים" לאשכנזים ו"פורת-יוסף" לספרדים . כל ימות השנה חי לו הרובע את חייו החילוניים — התנועה בו היתה רגילה ובתי הכנםת ריקים למדי . אבל בשלוש רגלים סאן הרובע היהודי מעשרות אלפי עולי-הרגל היהודים שבאו מכל קצוי הארץ ומכל קצות תבל . בתי-הכנםת היו מלאים מפה לפה' אבל פני הכל היו אל הכותל המערבי . המדרגות' שהובילו אל ה"כותל" בין "בתי-מחםה" והחומה וכן כל הדרכים ברובע היהודי וגם ברובע הערבי והארמני המו מאדם .
|
|