|
|
עמוד:13
כאלוהי האבות ( שמות ג . ( 6 בשלב מאוחר יותר , כשהוא התגלה לעם כולו במעמד הר סיני , הוא הציג עצמו כ"אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" ( שם , כ . ( 2 וכבר שאל על כך אבן עזרא בשם רבי יהודה הלוי : "למה הזכיר אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ולא אמר שעשיתי שמים וארץ ואני עשיתיך ? " ולבסוף — החשיבות שניתנת להיסטוריה בספרות המקרא אינה מתמצית בתאורים היסטוריים ובקישורים היסטוריים , אלא באה לכלל ביטוי בתביעה מפורשת לשינון על ידי ניצול הזדמנויות שונות , כמו טקסי פולחן ועצמים שונים , כרי לחזור ולספר על העבר . כך למשל , הקמת הגל של שתים עשרה האבנים בגלגל , לאחר מעבר הירדן , מנומקת כמניע לסיפור ההיסטוריה : "אשר ישאלון בניכם מחר את אבותם לאמר מה האבנים האלה . והודעתם את בניכם לאמר ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה . אשר הוביש ה' אלהיכם את מי הירדן מפניכם עד עברכם כאשר עשה ה' אלהיכם לים סוף אשר הוביש מפנינו ער עברנו " ... ( יהושע ר 24-21 והשווה לפס י . ( 7-6 לשינון בהקשרים פולחניים יש יתרון של קביעות מחזורית , והדבר מזכיר לנו את הדרישה לספר ביציאת מצרים מדי שנה בשנה בחג המצות.- "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים ... ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה" ( שמות יג , 10-8 ראה גם יג 16-11 וכן יב . ( 27-26 יריעה היסטורית רחבה יותר , מתקופת האבות דרך יציאת מצרים ועד כיבוש הארץ , חוזרת בטקס הבאת הביכורים לכוהן במקדש . בדברי מביא הביכורים מתוארת ההיסטוריה מ"ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט" ועד "ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש" ( דברים כו . ( 9-5 שיר הלל לסיפור ההיסטוריה ולהעברתה מרור לדור אנו מוצאים גם בפתיחה של מזמור עח בתהילים : "אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו . לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות הי ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה . " וכל זה בדי ש"לא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו" ( שם , פסי . ( 8-1 דוגמאות אלה , ורבות אחרות שלא הזכרתי , מאשרות את מסקנתו
|
|