|
|
עמוד:13
על פי המקורות , העניין נראה לא ברור : ויצא יהויכין מלך יהודה על מלך בבל הוא ואמו ועבדיו ושריו וסריסיו" וי-לןדו אתו מלך בבל בשנת שמנה למלכו : ( כד ( 12 והגלה את כל ירושלם ואת כל השרים ואת כל גבוךי החיל עשרה ( עשרת ) אלפים גולה וכל החרש והמקגר לא נשאר זולת דלת עם ה ארץ : ( כד 4 ג 1 • ואת כל אנשי החיל שבעת אלפים והחרש והמסגר אלף הכל גבורים עשי מלחמה ויביאם מלך בבל גולה בבלה : ( כד ( 16 זה העם אשר הגלה נבוכךךאער בשנת שבע יהוךים שלשת אלפים ועשרים ושלשה : ( ירמיהו נב ( 28 שימו לב שבספר ירמיהו מדובר על הגליה "בשנת שבע" לנבוכדנאצר , ואילו במלכים ב מדובר על שנת "שמנה למלכו . " אחת ההשערות מניחה שהיו שתי הגליות : בראשונה - בשנת שבע לנבוכדנאצר - הוגלו 3 , 023 מתושבי ערי השדה . בשנייה - לאחר כניעת ירושלים בשנת שמונה לנבוכדנאצר - הוגלו נכבדי ירושלים . את המספר 7 , 000 שבפס' 16 אפשר להבין כחלק מ 10 , 000- האנשים הנזכרים בפס' , 14 שהוא המספר הכולל של האנשים שהוגלו מירושלים . במקומו של יהויכין מינה נבוכדנאצר את דודו מתניה - בנו השלישי של יאשיהו - למלך ביהודה , והסב את שמו לצדקיהו . הסבת שם של מלך על ידי מלך חזק ממנו הממנה אותו לתפקיד , ידועה גם אצל יהויקים , שמונה למלך על ידי פרעה נכה , והוא שנתן לו את שמו זה . שמו המקורי היה אליקים . 134 en מה פשר המנהג לשנות את שם המלך ? קריאת אדם בשם מעידה על כוחו ועל שליטתו של נותן השם . אדם הראשון התברך בשליטה על החיות : ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בךגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ : ( בראשית א ( 28 אדם הראשון נתן שמות לכל בעלי החיים : ויער ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו : ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל ח » ת השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו : ( בראשית ב ( 20-19 כמו לאדם הראשון , גם להורה היכולת לקבוע את שמות ילדיו . וייתכן שגם החלפת שמותיהם של אבות האומה על ידי ה ' ( אברם - אברהם , שרי - שרה , יעקב - ישראל ) מציינת רעיון דומה . שינוי שם המלך הכפוף הוא אפוא מעשה סמלי המציין שליטה של המלך הממנה . ? סריסים . 1 - שרים ופקידים נכבדים שהיו ממונים על ענייני הממלכה . ) . 2 מהמילה סירוס , עיקור ) אנשים מקורבים למלך שעברו סירוס כדי להבסיח שיהיו נאמנים למלך . המקור לנוהג זה היה כנראה הצורך במשרתים שיוכלו לשרת את נשות המלך בהרמון . סירוס המשרתים הב 0 ירו שלא "ווצרו יחסים בינם ובין נשות הארמון . במשך הזמן הפך המונח " סריס " מילה נרדפת ל"משרת , " גם כשזה לא עבר סירוס .
|
|