|
|
עמוד:1127
של לבון נראו לו "מתקבלות על הדעת 13 , " והוא ביקש מעוזריו לבדוק את האפשרות לישמן . לאנשי לשכתו גם הודיע כי הוא מחדש את ה"םמינר" שלו , לאמור , מתחיל ללמוד מן היסוד-כמו ב 1947 -את בעיות הבטחון . אולם שובו האמתי של הזקן לעניני בטחון הורגש באורח דרמתי כאשר ביצע צה"ל את פשיטת הגמול המוחצת ביותר בתולדותיו עד אותו היום : פעולת עזה . יש אומרים , כי אותה פשיטה , שהותירה אחריה עשרות הרוגים והסעירה את הרוחות בארץ ובעולם , היוותה נקודת מפנה בתולדות המזרח התיכון . בליל ה 23 בפברואר הגיעה לסביבות נס ציונה חולית מסתננים מן הרצועה , שפעלה בשליחות המודיעין המצרי . החוליה פרצה לתוך חדר המשמר של מכון מדעי ממשלתי , גנבה את כל המסמכים שבמקום ונטלה עמה את מכשיר הטלפון . היא המשיכה לסייר באזור , וב 25 בפברואר רצחה מן המארב רוכב אופנים יהודי שנסע מרחובות לקובייבה . משמר ישראלי עלה על עקבות החוליה , וזו נמלטה לרצועה , בהותירה מאחוריה את הטלפון וחלק ממסמכיה , מתוכם נתבררה זהותה ומשימתה . חוליה אחרת , אף היא בשליחות המודיעין המצרי , נתקלה במשמר ישראלי ; בעת ההיתקלות נהרג אחד מאנשיה . בכיסו נמצא דוח על תנועות כלי רכב בכבישי דרום הארץ . ב 27 בפברואר באו בךגוריון ודיין ללשכת ראש הממשלה בירושלים והציעו פעולת גמול נגד מצרים . מאחר שהחוליות שוגרו , ללא ספק , על ידי המודיעין של הצבא המצרי , הציעו שר הבטחון והרמטכ"ל לפגוע במחנה צבא מצרי ליד עזה " . הרמטכ"ל העריך אבידות האויב בעשרה , ולשאלתי אישר כי יש להיכון להרוגים אחדים בתוכנו " , כתב שרת " . ב"ג הדגיש בתוקף כי אין הכוונה להפיל חללים , אלא רק להרוס בנינים-אם המצרים יירתעו ממחץ ההתקפה ויברחו , ייתכן כי המבצע לא יביא לידי כל שפיכות דמים " . שרת אישר את המבצע , ואף רשם ביומנו דברים חמורים במשמעותם : " צר היה לי כי התגמול ייזקף לזכותו של בךגוריון . " משמע , ראה בפעולות הגמול גם אמצעי לשיפור תדמיתו הציבורית . אך לימים ניסה שרת להתנער מהאחריות לפעולה ואמר לעיתונאי האמריקני קנת לאב : " כשבךגוריון חזר לתפקיד שר הבטחון , הוא החליט על פעולת עזה . לולא חזר בן גוריון לממשלה , לא היתה פעולת עזה נערכת " . דברים הפוכים מאלה רשם שם ביומנו : "הייתי מאשר ... ללא קשר עם היות ב"ג שר הבטחון . " הוא קבע גם , כי קיים היה נימוק נוסף לפעולה : "כאשר נתלו
|
מגל בע"מ
|