|
|
עמוד:13
מגמות בהתפתחות הדמוגרפית של הפלסטינים * 1948-1870 - גד גילבר אחת ההתפתחויות הדמוגרפיות הבולטות בקרב הפלסטינים , בשלהי התקופה העות'מאנית , וביתר שאת בתקופת המנדט , היתה הגידול המהיר של האוכלוסייה ל מכ 350 אלף נפש בתחילת שנות _ה 70 של המאה ה ' 19 גדלה האוכלוסייה לכ 600 אלף נפש ב 1914 ( ראה לוח . ( 1 מאותה שנה ועד סוף 1947 גדלה אוכלוסייה זו ל 1 . 294 מיליון נפש . במלים אחרות , האוכלוסייה הערבית הפלסטינית גדלה בחלקו הראשון של פרק זמן זה ( 1914-1870 ) ב 71 אחוזים , ובחלקו השני ( 1947-1914 ) בלא פחות מ 116 אחוזים . לאורך התקופה כולה ( 1947-1870 ) גדלה האוכלוסייה הפלסטינית פי 3 . 7 לערך . גידול אוכלוסין בשיעור כה גבוה הוא ללא ספק יוצא דופן , והוא בולט על רקע הגידול האיטי מאוד של האוכלוסייה ב 70 השנים הראשונות של המאה ה : 19 מכ 270 אלף נפש ב 1800 ל 350 אלף נפש ב , 1870 כלומר — גידול של כ 30 אחוזים בלבד . יתר על כן , שיעור הגידול של האוכלוסייה בתקופה הנדונה ניכר בייחודו , בהשוואה לחברות אסלאמיות אחרות במזרח התיכון . לגבי שלוש המדינות המאוכלסות ביותר באזור — תורכיה , מצרים ואיראן — מצויים ברשותנו אומדנים , פרי מחקר של שני העשורים האחרונים , על התפתחותן הדמוגרפית בסוף המאה ה 19 ובתחילת המאה ה . 20 על פי אומדנים אלה , האוכלוסייה במצרים גדלה בשנים 1947-1872 פי , 2 . 9 באיראן פי 2 . 1 ובתורכיה פי 1 . 8 בלבד ( ראה לוח . ( 2 שיעור הגידול הגבוה של האוכלוסייה הערבית בתקופת המנדט בולט עוד יותר בייחודו , הן בהשוואה לכלל החברות האסלאמיות במזרח התיכון והן ביחס לחברות אחרות באסיה ובאפריקה . מקורו של גידול זה באוכלוסייה בשנים 1947-1870 היה בעיקרו של דבר ריבוי טבעי . משיעור גידול הנאמד בסביבות 10 לאלף בעשורים שחתמו את המאה ה 19 ובתחילת המאה ה , 20 עלה שיעור הריבוי הטבעי והגיע עד כדי 29 . 1 לאלף באוכלוסייה המוסלמית ו 30 . 1 לאלף באוכלוסייה הנוצרית בשנים האחרונות לשלטון המנדט . שיעור הריבוי של האוכלוסייה המוסלמית בולט ברמתו הגבוהה לאורך כל תקופת המנדט , בהשוואה לחברות אסלאמיות שכנות . שיעורי הריבוי * המאמר לקוח מתוך : גד גילבר , מגמות בהתפתחות הדמוגרפית של הפלסטינים , 1987-1870 , אוניברסיטת תל אביב , מרכז דיין , סקירה מס' 108 ( ספטמבר , ( 1989 עמי . 16-3
|
|