|
|
עמוד:13
הכופה את סדריו על בני החברה ומאלצם לציית להוראות , גם אם אלו אינן נראות להם . מסיבות אלו , הלאומיות עצמה כרוכה במאבקים ובשינויים בלתי פוסקים . הציונות , שהיא הגרסה של הלאומיות היהודית המקובלת בחברה הישראלית , הופיעה בקרב הקהילות היהודיות במזרח אירופה בסוף המאה ה . 19 היא בתם הלגיטימית של שני תהליכים שהרסו את החברה היהודית המסורתית ; האמנציפציה מצד אחד , וההשכלה מצד שני . החברה היהודית המסורתית הייתה מבוססת על אוטונומיה פנימית רחבה , ועל אמונה דתית שעיצבה את המסגרת החברתית וקבעה את אורחות החיים של האנשים שחיו בתוכה . האמנציפציה , התהליך של הפיכת היהודים מנתינים בני חסות או זרים , לאזרחים בארצות שבהם חיו , הייתה למעשה , תהליך של ביטול האוטונומיה היהודית הפנימית וכפיפתם של היהודים למערכת חיצונית וזרה להם . ההשכלה , הווה אומר , התהליך שבו חדרה התרבות האירופית אל תוך החברה היהודית עצמה והפכה לקניינם של היהודים , הייתה אולי , ביחס לחברה המסורתית היהודית , תהליך הרסני אפילו יותר מאשר האמנציפציה . שכן , הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה , שבה יהודים אימצו תרבות שהם עצמם תפסו אותה בעליונה על תרבותם המקורית . הנחותיה הבסיסיות של התרבות האירופית , שאותה סיגלו להם , לפעמים מתוך תחושה שאין היא סותרת את תרבותם היהודית המקורית , יצרו בקרבם עמדה ביקורתית כלפי התרבות והמסורת הקודמות . במקרה הטוב , הביאו להפיכתה של התרבות הקודמת לתרבות חלקית שגבולותיה ותוקפה נקבעים באמצעות קנה המידה של התרבות האירופית הכללית החיצונית , ולא מתוך הדינאמיקה הפנימית של התרבות היהודית . כך התערערה החברה היהודית גם מבחוץ וגם מבפנים . היחיד חדל להרגיש בן בית בתוך הסדר החברתי הקודם , והכלי שבאמצעותו התקיימו הסדרים הקודמים , כלומר , האוטונומיה היהודית , הלך ונהרס כתוצאה מהתערבות חיצונית . היהודים , בשל התהליכים שתיארנו , נחשפו לאי ביטחון פיזי ולמשבר זהות עמוק וקשה . אי הבטחון הפיזי , כלל אף יסודות כלכליים וחברתיים , כי אף שהמסגרות הקודמות נהרסו , תהליך הקליטה של היהודים במסגרות החדשות נמשך זמן רב . בתקופת המעבר נותרו היהודים ללא הגנת הסדר הקודם , אך עדיין לא היו מעוגנים בסדר החדש . כתוצאה מכך , נותרו ללא הגנה מכל סוג שהוא . כיוון שהחברות שאליהן הצטרפו , היו שרויות , הן עצמן , בתהליכי שינוי , הפכו
|
|