|
|
עמוד:7
פתח דבר עניינם של פרקי הספר שלפנינו הוא תולדות היהודים במזרח אירופה מימי חלוקותיה של מלכות פולין בשלהי המאה הי"ח ועד לגלי הפרעות שפרצו בחבלי הדרום של האימפריה הרוסית , בראשית שנות השמונים של המאה הי"ט . תקופה זו , שבין השנים , 1881-1772 מהווה פרק היסטורי רב משמעות בתולדות הקיבוץ היהודי הגדול ביותר בעולם בעת החדשה . חברה עצומה בממדיה הדמוגרפיים , שהשתרעה על פני שטח גיאוגרפי נרחב , עברה בשנים הללו תהליכי שינוי ותמורה . תהליכים אלה עקרו ושברו מערכים חברתיים ותרבותיים בני מאות שנים וחשפו את היהודים לכוחה המשנה כל של המודרנה . במאה השנים המתוארות בפרקים הבאים , בשלו הנסיבות ההיסטוריות שהולידו את התנועות הגדולות בתולדות העם היהודי - תנועות שקבעו לימים את דמותה של החברה היהודית בת זמננו , וטבעו חותם גם על דיוקנה של החברה הישראלית . בניגוד גמור למה שטוענים היום סוציולוגים 'חדשים ; ובסתירה מוחלטת לדעתם של היסטוריונים המתמקדים בעשור החמישי של המאה העשרים , אי אפשר להבין תהליכים ותופעות במדינת ישראל ללא הכרה מעמיקה של מה שאירע במזרח אירופה בעשרות השנים שקדמו לתקופת 'העלייה הראשונה . ' להלן נעסוק בסיפור ההיסטורי של מיעוט אתני גדול , מיוחד בתרבותו ונבדל במוסדותיו החברתיים , שנתקל בעוצמתה של המדינה הריכוזית . זו הצליחה לשנות את המבנה החברתי שקיים את החברה היהודית הטרום מודרנית , אך לא עלה בידה לבטל את שונותם האתנית של
|
|