מבוא לספר תהלים

עמוד:10

" כתאב אלח ' ילאף" למישאל בן עוזיאל , בשירת שמואל הנגיד , ועוד . בכתבי יד אחרים של ספרי התנ"ך אנו מוצאים חלוקה של ספר תהלים ל קמח מזמורים , ל קנא מזמורים , ל קנט מזמורים ואפילו ל קע מזמורים . ? אך לשיטות חלוקה אלה של המזמורים אין כל קשר לחומר הטקסטואלי הכלול בספר תהלים , הזהה בכל המהדורות ; אין הן מציינות אלא שינויים בצירופם ובחלוקתם של מזמורים מסויימים . במקורות חז " ל ( ברכות ט , ע " ב - י , ע " א ; תלמוד ירושלמי , ברכות ד , ג ; תענית ב , ב ) ובכתבי יד של הברית החדשה ( מעשי השליחים יג , לג , ( ואולי גם במגילת קומראן 174 4 Q ) קולופון ו ) נשתמרו לנו עדויות לקדמות החיבור בין מזמור א למזמור ב . מן האקרוסטיכון האלפביתי המקוטע במזמורים ט - י עולה , שהשניים היו לפנים יחידה אחת , כפי שהם מהווים יחידה אחת בנוסח תרגום השבעים . יש להניח שמשום כך גורס התלמוד הירושלמי ש !'' ענך ה ' ביום צךה" וגו' ( כ , ב ) נמצא במזמור יח ( ברכות ד , ג ; תענית ב , ב . ( מכאן שחוץ ממזמור א ומזמור ב היו בנוסח ספר תהלים שעמד לפניו עוד זוגות של מזמורים קצרים שאוחדו למזמור אחד . ? דוגמאות נוספות של צירוף שני מזמורים ליחידה אחת בתקופות קדומות הם מזמורים מב ו מג ; נג - נד ; ע - עא ; צג - צד ; צד - צה ; קד - קה ; קיד - קטו ; קטז-קיז ; קיז-קיח , ד . מזמור קיז , שהוא בן שני פסוקים בלבד , צורף למזמור קטז שלפניו או למזמור קיח שלאחריו . מצד שני , כשם שבתרגום השבעים נחלקו מזמור קטז ומזמור קמז לשניים , והוא הדין גם במזמור קמז , כך יש כתבי יד של התנ"ך שבהם נחלקים מזמור קיח ומזמור קיט . ? מסתבר אפוא שבזמנים קדומים לא היתה שיטה קבועה ואחידה של חלוקה למזמורים בספר תהלים . חוץ מן הכותרות שבראשי מקצת מן המזמורים אין בכתבי היד כל סימן למעבר ממזמור למזמור , ולכן מתאפשר קיבוצם של הפסוקים בדרכים שונות . קשה לומר בבירור מדוע נקבע מספרם הכולל של המזמורים כפי שנקבע , אך נראה שיש לקשור את הדבר עם המנהג של קריאת התורה בציבור מדי שבת בבתי הכנסת בארץ ישראל במחזור של שלוש שנים . החוקרים משערים שהיה קיים גם מחזור של קריאה בתהלים מדי שבוע הקשור לקריאה בתורה ולאמירת ההפטרה . מאחר שמחזור הקריאה בתורה לא היה קבוע בקהילות ישראל השונות , לא היה גם מספר המזמורים אחיד . החלוקה לפסוקים . במגילת קומראן ממערה וו כתובים כל המזמורים ברצף ואין בהם חלוקה לפסוקים , חוץ מבמזמור קיט , שבו מורה הסדר האלפביתי על תחילתו וסופו של כל פסוק ; אף על פי כן נראה שהחלוקה לפסוקים היא קדומה . מגילות תהלים אחרות מקומראן , בייחוד המגילות שנמצאו במערה , 4 משקפות את מסירת הטקסט בצורה התואמת את מבנה הפסוק . ? על פי מסורת מימי התנאים מגיע סכום הפסוקים בספר תהלים ל 5 , 896 ( קידושין ל , ע"א . ( מספר זה הוא כפול ויותר ממספר פסוקי הספר ( 2 , 527 ) המובא בנוסח המסורה בסיום הספר . בנוסח מדנרואי ( נוסח אנשי המזרח , הם יהודי בבל , בניגוד לנוסח מערבאי , הם אנשי המערב , יהודי ארץ ישראל ) יש רק 2 , 524 פסוקים , בשל צירוף פסוקים ה-ו במזמור כב לפסוק אחד ; צירוף פסוקים א-ב במזמור נב לפסוק אחד ; צירוף פסוקים א-ב במזמור נג לפסוק אחד ; צירוף פסוקים ה - ו במזמור קכט לפסוק אחד ; וחלוקת פסוק א במזמור צ לשני פסוקים . ההפרש בין המסורה והמסורת מימי התנאים מוסבר בתפיסות השונות של המושג " פסוק : " במסורה "פסוק" הוא חרוז ( או בית שיר ) ובו שתיים או שלוש צלעות , ואילו מסורת התנאים מיוסדת כנראה על הדרך המיוחדת של העתקת ( כתיבת ) השירה המקראית במגילת הקלף , שבה נודעת חשיבות רבה לרווחים שבין המלים ולעריכתן בטורים ( צלעות ;( וראה מגילה טז , ע " ב ; ירושלמי מגילה ג , ח ; מסכת סופרים יב , ט . התנאים ראו אפוא כ"פסוק" כל קבוצה של מלים , ואפילו כותרת בת מלה אחת או שתיים . מן הראוי לציין שבמהדורות הנדפסות של התנ"ך בימינו עשוי הפסוק להכיל שלוש מלים ( וראה בראשית כו , ו , ( אך לא פחות מכך . כלומר : כתובת בת שלוש מלים או יותר בראש המזמור מצוינת כפסוק נפרד . ? הבדל נוסף בין מסורת התנאים לבין נוסח המסורה שבידינו הוא מקומו של הפסוק האמצעי בספר תהלים ( עח , לו על פי המסורה , עח , לח על פי החישוב במסורת התנאים ; קידושין ל , ע"א . ( התהוות הספר החלוקה המחומשת של ספר תהלים אינה אלא שלב סופי בתהליך ארוך ומורכב של התגבשות , שראשיתו בקיומם הנפרד של קבצים שהיקפם קטן , שקובצו ברבות הימים לקבצים גדולים יותר . אין אנו יכולים להבחין אלא במקצתו של תהליך זה , וכל נסיון לשחזרו יהא בהכרח רצוף השערות . ? הקובץ הקדום ביותר הוא בלא ספק הספר הראשון , וליתר דיוק מזמורים ג-מא . כולם מיוחסים לדוד , להוציא את מזמור י ומזמור לג , החסרים כותרת . כפי שנאמר לעיל ( בעניין מספר המזמורים ) הסדר האלפביתי , נוסף על שיקולים סגנוניים ושיקולים שבהקשר , מאשרים את מסורת חז '' ל , הזהה עם המצב בתרגום השבעים ובכמה מכתבי היד של נוסח המסורה , שלפיהם מזמור ט ומזמור י היו ביסודם יחידה אחת . מזמור לג מיוחס בתרגום השבעים לדוד ( בכותרת שנשמטה אולי בנוסח העברי , ( אך נראה שמזמור זה השתרבב למקומו בספר במועד מאוחר יותר . וייתכן גם שהיתה כאן השפעה של קרבת הלשון בין לג , א ובין לב יא . "כנס " ( לג , ז ) היא מלה אופיינית לעברית של ימי שיבת ציון ; עוד סימן לאיחור המזמור הוא דחיית הקריאה לשיר לה' "שיר חךש" מתחילת המזמור ( כמו במזמורים צו , צח ואחרים ) לפסוק ג . ליקוט המזמורים המיוחסים לדוד היה אפוא השלב הראשון בהתהוות ספר תהלים כמכלול . ? הספר השני ( מזמורים מב - פג ) מתאפיין בנדירות הופעתו של השם ה' ובריבוי הופעת השם "אלהים" או "אלהי , " בניגוד לשאר חלקי הספר : בספר זה , המכיל ארבעים ושניים מזמורים , בא שם הוויה

דברי הימים הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר