|
|
עמוד:11
45 פעמים ואלהים 210 פעמים , בעוד שביתר מאה ושמונה עשר המזמורים ( א - מא , פד- קנ ) בא אלהים תשעים וארבע פעמים בלבד , ואילו שם הוויה בא 584 פעמים . העדפה ברורה זו של אלהים על פני שם הוויה היא עקיבה כל כך עד שהיא משפיעה על שני מזמורים מן הספר הראשון , השבים ומופיעים בספרים הבאים : במקום שם הוויה במזמור יד , ב , ד , ז אנו מוצאים " אלהים " במזמור נג , ג , ה , ז , והוא הדין במזמור מ , , av יז , שבו מופיע שם הוויה , המתחלף ב"אלהים" במזמור ע , an ה ) . והשווה גם מזמור נ , ז עם הכתוב בשמות כ , ב ; ומזמור סח , ב , ח-ט עם הכתוב בבמדבר , י לה ובשופטים ה , ד- ה ( . יתר על כן , אנו מוצאים בספרים השני והשלישי צירופים שאינם ידועים לנו ממקום אחר במקרא : "אלהים אלהי " ( מזמור מג , ד ) ו '' אלהים אלהיןל " ( מזמור מה , ח ; נ , ז ? . ( מאחר שתופעה זו היא ייחודית לספר השני ולספר השלישי ( עד מזמור פג , ( ברור שהמזמורים ה " אלוהיסטיים " מב - פג היו פעם קובץ העומד ברשות עצמו . הכותרות שבראשיהם מראות , עם זאת , שהתפתחות זו נבעה מצירופם של קבצים "אלוהיסטיים " קטנים יותר . מזמורים נא - סה ומזמורים סח - ע מהווים את הקובץ השני של מזמורים המיוחסים לדוד , וקרוב לוודאי שבזמנים קדומים באו מזמורים אלה לאחר הקובץ הראשון , ואליהם נספחה הכתובת של מזמור עב , כ . הואיל ואין עוד מזמורים המיוחסים לדוד בספר תהלים ה"אלוהיסטי , " משמע שנוסחת הסיום שבמזמור עב , כ - "כלו תפלות דוד בן ישי - " היא מדויקת . ? מרכיבים אחרים של ספר תהלים ה " אלוהיסטי " הם המזמורים "לבני קרח , " מב - מט ( מזמורים מב - מג היו בתחילה יחידה אחת ) והמזמורים "לאסף , " נ , עג - פג . שני קבצים אלה מסודרים על פי המונחים הטכניים שבכותרותיהם . ארבעה מזמורים אחרים ( סו , סז , עא , עב ) שייכים לספר תהלים ה " אלוהיסטי . " שלושה מהם לא פורש שם מחברם בנוסח המסורה ; מזמור סז מיוחס לדוד בכמה כתבי יד של תרגום השבעים ; מזמור עא מחובר למזמור ע ברבים מכתבי היד של התנ"ך בנוסח המסורה , אך מיוחס לדוד בתרגום השבעים ; מזמור עב מיוחס לשלמה . נוסחת הסיום שבסוף מזמור עב הביאה , מטבע הדברים , לחלוקת ספר תהלים ה " אלוהיסטי " ותחמה את הספר השני . ליתר המזמורים בגוש ה " אלוהיסטי " נוסף נספח ( מזמורים פד - פט ) המשלים את הספר השלישי , ובו ארבעה מזמורים המיוחסים ל"בני קרח , " מזמור אחד המיוחס לדוד ואחד ל"איתן האזךחי 4 . " אשר למזמורים צ-קנ , כבר עמדנו לעיל על המאפיינים המייחדים אותם משאר הספרים ועל חלוקתם המלאכותית לספרים הרביעי והחמישי . נוסיף ונאמר כאן שקובץ זה של מזמורים שייך ודאי לתקופה שלאחר חיבור ספר תהלים ה " אלוהיסטי , " שהרי מזמור קח מורכב מחלקי מזמורים "אלוהיסטיים " אלה ( מזמורים נז , ח-יב ; ס , ז-יד ) ועדיין שומר על אופיו ה " אלוהיסטי " אף על פי שהוא מצוי בתוך קובץ שבו מועדף בדרך כלל שם הוויה על פני "אלהים . " בתוך הקובץ הגדול של מזמורים צ-קנ אפשר עדיין להבחין בכמה קבצים קטנים יותר . הבולט שבהם הוא גוש של חמישה עשר מזמורים ( קכ - קלד ) שכותרותיהם הן "שיר המעלות , " או "שיר למעלות . " נראה שהיה קיים עוד קובץ של מזמורים המיוחסים לדוד , שממנו נלקחו מזמורים קא , קג , קח-קי וקלח-קמה . ואילו מזמורים צ - ק לא נודע מי חיברם , ואף שלמקצתם יש תכונות משותפות קשה לשער שמקורם בקובץ מוגדר כלשהו . אף אין לדעת בוודאות אם מזמורי "הללו 3 c ( קד-קו , קיא-קיז , קלה , קמו-קנ ) היו פעם קובץ הימנונים נפרד . ? קשה להניח שמזמור א או מזמור ב היו מלכתחילה חלק מן הספר הראשון , ולו רק מן הטעם שלא פורש שם מחברם . סביר יותר שכאשר התפרש מזמור ב פירוש משיחי ונקשר לדוד , צורף מזמור זה לקובץ המזמורים המיוחסים לדוד , כשם שבצירופים רבים של ספרי קובץ כתובים באה מגילת רות לפני ספר תהלים משום שבסיומה מובא סדר הדורות של בית err r לאחר שהושלם חיבורו של ספר תהלים נוסף עליו מזמור א כמין מבוא לספר כולו . הבחירה במזמור זה נעשתה על פי צירוף של שיקולים . בראש וראשונה מאשר המזמור שבעולם שולטים סדרי מוסר המתקיימים ופועלים מכוח הצו האלוהי , ומכאן שההשגחה האלוהית היא צפויה והכרחית כאחד , וגם מפליאה לפקח על הברואים כולם . כך מבטא המזמור את הנחת היסוד שבלעדיה לא ייתכן , לפי השקפת המקרא , קשר של ממש עם האל . בעת ובעונה אחת הוא מביע את התפישה שביסוד ראיית העולם של הפרושים , האומרת שבעסקו בתורה ובמצוות נענה אדם מישראל לדרישות האל , ובכך הוא יוצר את התלות ההדדית בין לימוד תורה לחסידות ולצדקה . ? הבחירה לפתוח במזמור זה את ספר תהלים עלתה יפה גם מנקודת ראות צורנית ספרותית , בשל קרבתו הלשונית והסגנונית של מזמור א למזמור ב , וכן למזמור מא . משום כך אפשר היה לאחדו עם מזמור ב בשעת הצורך ( ראה דיוננו לעיל על מספר המזמורים , ( והוא ומזמור מא יכולים לשמש מסגרת ספרותית לספר ב . ? והרי הצדדים השווים בין מזמור א למזמור ב : קבוצה גדולה של מזמורי תהלים חם מזמורי המנון . מקצתם מהללים את האל , מספרים בשבחו , ומפארים את גדולתו , ומקצתם - "מזמורי ציון" -מזמורי הלל לירושלים , עיר ה ' ( בתמונה , ( שאותה איווה האל לחיות למשכן לו . פסוקים רבים במזמורים אלה מהללים את ירושלים , מונים שבתיה ומתארים את כיסופי המשוררים להסתופף בצלה " -. יפה נוף i > Wp כל האךץ , ל / י ציון יךכתי צפון , קךית מלך רב" ( מח , ג ";( נכ ? פה וגם-כלתה נפשי לחצרות ה , ' לבי ובשרי ירננו אלי אל חי " ' ( פד , ג &";( הב ה' שערי ציי // מ 5 ל מהכנות יעקב נכבדות מדבר י בך , עיר חאלהים $ לה" ( פז , ב-ג " ;( ירושלמ הבנויה בעיר עחבךה-להיחדו" ( קבב , ג ' . (
|
|