|
|
עמוד:9
תוספות מאוחרות . נראה שהן מציינות את סיומם של קבצים שאוחדו-קבצים שקודם לכן היו נפרדים ועומדים ברשות עצמם . מוסיפה ומחזקת את ההשקפה הזאת נוסחת הסיום לספר השני : קשה להעלות על הדעת שעורך , היודע שבספרים הבאים נכללים שמונה עשר מזמורים המיוחסים לדוד , יכתוב " כלו תפלות ךןד בן ישי " ( מזמור עב , כ ; והשווה "עד הנה דברי יךמיהו , " ירמיה נא , סד " ; תמו דברי אי 1 ב , " איוב לא , מ ? . ( כמו כן אין הדעת נותנת שעורך כל הקובץ יכלול בו כפל של מזמורים מסויימים : מזמור יד שבספר הראשון נכפל בספר השני ( במזמור נג , ( וכמוהו גם מזמור מ , יד-יח שבספר הראשון , הנכפל בספר השני במזמור ע , ומזמור קח , שבספר החמישי מצורף מחלקים של שני מזמורים מן הספר השני ( נז , ח - יב ; ס , ז - יד . ( מכאן שבזמן מן הזמנים התקיימו חמשת הספרים האלה בחטיבות נפרדות , וחלוקתו של ספר תהלים לספרים משקפת שלבים עוקבים , הבאים בזה אחר זה , כהתגבשותו של הספר למכלול . ? ואולם יש סימנים המעידים על כך שנוסחת החתימה של הספר הרביעי ( מזמור קו , מח ) היא החריגה , ושהחלוקה בין הספר הרביעי לספר החמישי היא מלאכותית ושרירותית . לשני הספרים האחרונים , הרביעי והחמישי , יש מאפיינים משותפים המבדילים ביניהם לבין שלושת קודמיהם : לשמונה עשר משישים ואחד המזמורים שבספרים הרביעי והחמישי אין כתובות בראשיהם , לעומת שישה משמונים ותשעה המזמורים שבספרים הראשונים החסרים כתובות מעין אלה ; למרבה התמיהה לא נזכר בכותרות מזמוריהם של שני הספרים האחרונים אפילו מונח מוסיקלי אחד , וגם מונחים טכניים כגון "למנצח " ו " סלה " מצויים רק מעט : "למנצח " בא שלוש פעמים , ו"סלה " - ארבע . מצד שני אין המלה "הללו ןה " מופיעה אלא בשני הקבצים האחרונים הללו . נוסף על כך , תכניהם של שני הספרים האלה דומים ביותר זה לזה ; הם מכילים בעיקר מזמורי הלל ותודה לה ' המתאימים לעבודת ה ' בקרב ציבור המתפללים בבית המקדש . והעדות הברורה ביותר למלאכותיותה של החלוקה בין הספר הרביעי לחמישי היא שחתימת הברכה בסוף הספר הרביעי נראית כחלק בלתי נפרד של המזמור האחרון , ולא בהכרח מתייחסת לאוסף כולו . הפסוק הראשון ושני הפסוקים האחרונים במזמור קו מובאים כלשונם בדברי הימים א טז , לד - לו , יחד עם "ברוך ה ' אלהי ישראל מן העו לם ועד העולם . " מכיוון שחתימה זו משתלבת שם כחלק אינטגרלי מסיפור המעשה בדוד ובארון האלהים , קרוב קו לוודאי הושפעה שהימצאות מן הכתוב ברכת בדברי הימים הסיום הזאת ) ^ . נראה בשינוי אפוא קל ) בסוף שיש להטיל מזמור ספק בראשוניות של החלוקה בין הספר הרביעי לספר החמישי . בעניין זה ראוי גם לציין שבספר החמישי במגילת קומראן ממערה 11 משובצים קטעים מן הספר הרביעי , אם כי בסדר שונה מעט מזה שבנוסח המקובל בימינו . ייתכן אמנם שהמגילה אינה אלא סדר תפילות של כת קומראן , או ספר מזמורים , ולא ספר תהלים קאנוני ; עם זאת אפשר שבמגילה זו משתקפת התקופה שלפני חלוקת קובץ המזמורים צ - קנ לשני ספרים . מכל מקום , הרחבת החלוקה המרובעת של הספר לחלוקה מחומשת מושתתת כנראה על חמשת חומשי תורה , וייתכן שהיא נובעת מהקריאה בתהלים מדי שבוע בסמיכות זמנים לקריאה בתורה במחזור בן שלוש שנים . הד לדעה זו נמצא בדברי חז"ל : "משה נתן לישראל חמישה חומשי תורה ודויד נתן לישראל חמישה ספרי תהלים " ( מדרש "שוחר טוב " א ? . ( מכל מקום נראה שהאופי הליתורגי של נוסחאות הברכה שבסופי הספרים הוא עדות לכך שהספר חולק לחמישה לשם עבודת ה ' בציבור , ולא מקרה הוא שספר תהלים כולו פותח בשבח האיש אשר "בתוךת ה ' חפצו ובתוךתו יהגה יומם ולןלה" ( מזמור א , ב . ( החלוקה למזמורים . בדפוסי המקרא לפי נוסח המסורה יש בספר תהלים קנ ( מאה וחמישים ) מזמורים . גם בנוסח היווני הקדום של יהודי אלכסנדריה , שעמד לנגד עיני מתרגם תרגום השבעים , היו קנ מזמורים , אם כי בחלוקה שונה במקצת : מזמורים ט ו י צורפו בנוסח ההוא למזמור אחד , וכמוהם מזמורים קיד ו קטו ; ואילו מזמור קטז ומזמור קמז חולקו לשניים . להלן חלוקת הפרקים בנוסח המסורה לעומת זו שבתרגום השבעים : אף שבשני הנוסחים שונה חלוקת המזמורים , מכל מקום נשמר מספרם הכולל , קנ ( מאה וחמישים , ( גם בנוסח המסורה וגם בתרגום השבעים . ( בתרגום השבעים נכלל גם מזמור חיצוני אחד , עדות לשאיפה להעמיד את מספר המזמורים שבקובץ על מאה וחמישים ( . ? עם זאת יש בידינו עדויות לקיומן של מסורות שונות ביחס למספר המזמורים בספר תהלים . בתקופת התלמוד נזכר ספר תהלים ובו קמז פרקים ( ירושלמי שבת טז , א , והשווה מסכת סופרים טז , יא : מדרש "שוחר טוב " כב , ד . ( מסורת זאת באה לידי ביטוי גם בכתבי יד אחדים של ספרי התנ " ך ובמהדורה הראשונה של "ילקוט שמעוני" ( סאלוניקי 1526-1521 וראה גם י ר' יעקב בן אשר , "בעל הטורים , " בדברו על "ויהי ןמי יעקב שני חייו שבע שנים ןאךבעים ומאת שנה , " בראשית מז , כח . ( במצחף לנינגראד B ובדפוסי בךשה ( 1494 ) ונאפולי ( 1494 - 1491 ) מצויים בספר תהלים קמט פרקים . חלוקה זאת באה גם בספר
|
|