|
|
עמוד:3
עוד חלק בן שמאי על ההסתמכות על הקטע שאצל אלחלוי שהזכרתי לעיל , בדבר כנסיית 'השומרונית / או ה'יעקבים / ועל העובדה שציינתי שאלהךוי מזכיר את הכנסייה הזאת סמוך לאזכורו את מעיין השילוח . אלא שהוא מתייחס לעמוד 24 בספרו של אלהךוי , ואילו בעמוד 27 שם , כתוב בדיוק לפי הסדר שציינתי : 'הבריכה של בני ישראל , כנסיית היעקבים [ הדגשה שלי , [ מעיין השילוח , כנסיית העלייה לשמים . ' בניגוד לטענת בן שמאי , תיאורו של אלהךוי לא רק שאינו סותר אפוא את הקרבה בין כנסיית ה ' יעקבים' לבין הסמרתקה , מקומם של הקראים , אלא אף מחזק אותה . כיוצא בזה , הקרבה לקבר זכריה , סימן היכר אחר לשכונת הקראים , מאוששת אף היא . כנסיית היעקוביים ( להבדיל מהנקבים , ( ' כלומר המונופיזיטים המקומיים , נמצאה במנזר מרים המגדלית , ודנתי בזה במקום אחר . והלוא מקומה של כנסיית ה'יעקבים' מאושש מכמה מקורות , ולא רק מאלהן וי , כפי שכתבתי לעיל . בהסתמכו על י' צפריר , מוצא בן שמאי הוכחה לקיומה של חומת אודוקיה , שסגרה לדעתו על שכונת הקראים בדרומה ( לדעתו : דרום מזרחה ) בתקופה הנדונה ; ואילו לפי אותה השקפה , הייתה גם חומה פנימית , היא החומה הדרומית של העיר הרומית , באופן שהשכונה הקראית הייתה בתוך חומות , ולא כפי שטענתי בספרי , שהייתה מחוץ לחומת ירושלים . השקפה זו מבוססת על מפת מידבא המפורסמת , שזמנה אמצע המאה השישית , כלומר , כחמש מאות שנה לפני הידיעות על שכונת הקראים ( המאה האחת עשרה , ( ומובן שלהוכחה מעין זו אין שום תוקף . יתר על כן , המתבונן בסרטוט של מפת מידבא ישים לב בקלות שדווקא בצלע הדרום מזרחית ( בצד הימני העליץ ) אין זכר למה שדומה לחומה וגם לגבי 'החומה הרומאית' אין בסרטוט זה שום הוכחה ודאית ומשכנעת . עניין חומת אודוקיה הוא בגדר תעלומה בשבילנו , וגם אם נשער ( השערה לגיטימית ) שעדיין התקיימה במאה האחת עשרה , איננו יודעים אם התקיימה בשלמות או באופן חלקי . מה שבן שמאי מביא על חומת אודוקיה , שכאילו הן עובדות מוצקות , הן למעשה השערות של חוקרים מודרניים , ואין לנו שום מקורות מפורשים לעניין זה מימי הביניים . עור הבאתי בספרי פסקה מתוך ספת של אבן אלקפטי , המזכיר את 'חארת אלטשאן קה , ' הנמצאת ממזרח ^ ' ) זן קי ( ' לירושלים r יש בזה מקצת רמז לנכונות דעתי שהקראים ישבו מחוץ לחומות ; צדק בן שמאי כשמצא ש # ' ךקי' שם יכול פירושו להיות גם במזרח ( ירושלים , ( ומצא לזה הוכחה בקטע כרוניקה שאני עצמי פרסמתי . ואמנם גם בערבית של ימינו משמשת צורה זו גם לציץ המקום עצמו ולא רק לציץ הביוץ , כפי שרשם רייט ( Wright ) בספר הדקדוק שלו . אף על פי כן , נראה לי שהשימוש במשמעות של ביוץ הוא הרבה יותר תוח בימי הביניים , והבאתי במאמרי ארבע דוגמאות לצורך זה ; מכל מקום בן שמאי בוודאי יודה שהתרגום 'מזרח ירושלים' איננו היחיד האפשרי . . 62-60 מעניין שהייתה קיימת בקרב הנוצרים גם השקפה אחרת על קבר זכריה , דהיינו שהוא בבית 31 ריא , בכנסייה , ראה סעיד nro , pnun'JK p אלברהאן , 166 ra ( CSCO Ar . 20 , ed . P . Cachia , Louvain 1960 ) . 204 ראה את עניין כנסיית הלץקוביים : בךשםאי , מידע חדש , עם' 12 ג , הערה ; 40 הנ"ל , לתולדות , עמ' . 61 וראה גיל , א-י , א , עמ' 70 ג-ו . 37 ראה את הדיון על ירושלים במפת מידבא אצל rum ? . Madaba Mosaic Map , Jerusalem 1954 , pp . 50-60 M . Avi-Yonah , The סרטוט מס' 7 שם בסוף הספר ( והוא הועתק
|
|